Page 58 - peamim130
P. 58

‫למרות הפער שבין שני החכמים במישור העקרוני‪ ,‬במישור הפרשני הציעו‬
‫שניהם הצעות שונות להצדיק את התנהגות דוד‪ .‬הרדב"ז סבר שדוד אפילו‬
‫לא חשב לבוא על אשת איש‪ ,‬לעומתו הרלב"ח סבר שדוד אכן חשב לעשות‬
‫זאת‪ ,‬והעובדה שלא ביצע את מחשבתו מלמדת על גדולתו‪ .‬כל אחד מהם‬
‫היה בטוח שדווקא הטענה שלו מציגה את דוד בצורה טובה יותר‪ .‬הבדל נוסף‬
‫בין הפרשנות האפולוגטית של הרדב"ז לזו של הרלב"ח הוא שהרדב"ז טען‬
‫בשלושה מהסבריו שדוד ביקש לבוא על אביגיל על יסוד טעות בהלכה‪ .‬טעויות‬
‫אלה גרמו לו לחשוב שאביגיל מותרת לו מפני שאינה בגדר אשת איש ‪-‬‬
‫אם משום שנבל מורד ואשתו מותרת למלך‪ ,‬אם משום שחכמים הפקיעו את‬
‫הקידושין‪ ,‬ואם משום שאביגיל הייתה פילגש‪ .‬הרדב"ז אף העלה אפשרות‬
‫שדוד כלל לא רצה לשכב עם אביגיל אלא רק לנסותה‪ .‬הרלב"ח מנגד סבר‬
‫שדוד אכן רצה לבוא על אביגיל‪ ,‬אך רק לאחר שיהרוג את נבל והיא לא תהיה‬

                                                         ‫עוד בגדר אשת איש‪.‬‬
‫אשר להתנהגותה של אביגיל התלבט הרדב"ז אם הרוח היא שגילתה את‬
‫שוקה‪ ,‬או שאביגיל לא הייתה מודעת לנוכחות דוד‪ ,‬או שאכן ביקשה לפתותו‬
‫אך בהיותה פילגש אין לדון אותה על כך לחובה‪ .‬הרלב"ח ביקש לקשור את‬
‫חשיפת השוק לרצונה של אביגיל להראות לדוד את דם נידתה ובכך להרחיקו‬

   ‫מעליה‪ .‬הטענות שונות‪ ,‬אך המגמה האפולוגטית ברורה אצל שני החכמים‪.‬‬
‫הרדב"ז ייחד את עיקר תשומת לבו למישור פרשנות הסיפור כך שהתנהגותם‬

‫באיסורּה כאשר בת ִחלה שלא נִתנה ל ִהּ ָכתב‪ ...‬וסבירא לי‬
‫לריב"ל [לר' יהושע בן לוי] לא ניתנה אגדה ליכתב עד זמנו של‬
‫רבינא ורב אשי וכתבוהו משום עת לעשות לה' וכו' כשאר תורה‬
‫שבעל פה' (שם‪ ,‬ד‪ ,‬סי' רלב‪ ,‬עמ' ‪ .)128‬לצד דבריו על לימוד‬
‫האגדה מתוך התורה טען הרדב"ז כי האגדה עברה במסורת‬
‫שבעל־פה כמו שאר התורה שבעל־פה‪ .‬אם כן הדרשות לא היו‬
‫יצירה מחודשת של החכמים אלא מסורת שראשיתה בסיני‪.‬‬
‫עוד על דברים אלה של הרדב"ז ראו‪ :‬גולדמן‪ ,‬עמ' ‪.69-68‬‬
‫הרדב"ז ציין גם כי אף שדברי חכמים נראים לכאורה רחוקים‬
‫מן הפשט אנו מחויבים להם‪‘ :‬אנו אין לנו אלא מה שִקבלו הם‬
‫ז"ל בפי'[רוש] הכתובים ואפי' שיראה בת ִחלת העיון שהוא נגד‬
‫פשט הכתובים כי מפיהם וקבלתם אנו חיים' (שו"ת הרדב"ז‪,‬‬
‫ה‪ ,‬סי' סז‪ ,‬עמ' ‪ .)25‬מדברים אלה משמע כי עיון בדרשה אמור‬
‫לחשוף שאין ניגוד בין הפשט לדרש‪ .‬במקום אחר כתב על‬
‫היחס בין הפשט לרבדים הנוספים של הכתוב‪‘ :‬וידעתי שיש‬
‫לתורה טעמים ורמזים וסודות עמוקים‪ ,‬ומוטל עלינו לבקש‬
‫אותם ולחפש אחריהן ולא יספק לנו הפשט' (שם‪ ,‬ו‪ ,‬סי' ב'שי‪,‬‬
‫עמ' ‪ .)80‬אך כל דבריו אלה לא נזכרו בתשובה הנדונה על דוד‬

                                                              ‫ואביגיל‪.‬‬

‫גלעד ששון ‪ /‬דוד ואביגיל אצל הרדב"ז והרלב"ח‬  ‫‪56‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63