Page 55 - peamim130
P. 55
שתי גישות אלה הן שתי תשובות על השאלה אם הסיפור הדרשני הוא
פירוש של הטקסט המקראי או סיפור עצמאי 49.בשאלה זו עסק לאחרונה
יהושע לוינסון:
הסיפור והפירוש הם שני סוגים של ייצוג ושכנוע ,הם מגלמים שני סוגים
של סמכות תרבותית וכל אחד עומד ביחס אחר לחומריו :הפירוש משועבד
לטקסט המתפרש ומבקש להחזיר את הקורא למקום שכבר היה בו ,ואילו
הסיפור מבקש לקחת את הקורא למקום חדש שעדיין לא היה בו .כפירוש
לעלילה המקראית הסיפור הדרשני נחות ממנה ותפקידו לגלות את מה
שכבר נאמר .אך כסיפור מטרתו לומר את החדש ,והוא יוצר עולם שמסומנו
שונה וחייב להיות שונה מן העולם המיוצג המקראי .שתי העמדות האלו,
הפרשנות והסיפורת ,הכפיפות והיצירתיות ,נמצאות במתח מתמיד50.
נראה כי על פי תפיסתו של הרדב"ז הסיפור התלמודי היה סיפור עצמאי ה'יוצר
עולם שמסומנו שונה' כהגדרת לוינסון .שהרי לדברי הרדב"ז לסיפור התלמודי
אין אחיזה בכתובים והוא מנותק מהם .אין כאן פירוש לכתובים אלא יצירה
נפרדת .עם זאת לא ברור מדברי הרדב"ז מה הייתה דעתו באשר לסיפור זה
מלבד היותו ‘שונה' .מי יצר אותו? מתי? והחשוב ביותר ,הרדב"ז לא ציין מהי
המגמה שעמדה ביסוד סיפור זה על דוד ואביגיל .זאת בניגוד לדרשות חז"ל
על חטא בת–שבע ,שלדבריו מגמתן הייתה ללמד זכות על דוד .הרדב"ז לא
עסק בשאלה זו ,ואת כל מרצו השקיע בירידה לפרטי הסיפור התלמודי במטרה
ללמד זכות הן על דוד והן על אביגיל .נתון זה מעורר שאלה עקרונית שהרדב"ז
4 9בקרב החכמים שעסקו בדברי האגדה ניתן למצוא את שתי
המגמות האמורות ביחס לדברי האגדה .אחד החכמים
הבולטים שטענו כי דרשות חז"ל היו חידוש ,ושכל מטרתן
הייתה להביע מסר רעיוני חדש ,היה ר' עזריה מן האדומים,
ראו :מאור עיניים ,אמרי בינה ,טו ,עמ' ;214-201וראו על כך:
אלבוים ,עמ' ,323-305בעיקר עמ' .310מנגד אחד ההוגים
המרכזיים שטענו שדרשות האגדה של חז"ל לא חידשו אלא
חשפו את מה שטמון במקרא ,היה המהר"ל מפראג ,ראו :באר
הגולה ,הבאר השלישי ,עמ' מח-מט; וראו על כך :אלבוים ,עמ'
,359-352בעיקר עמ' .356
50לוינסון ,עמ' .29לדעת לוינסון בסיפור הדרשני נמצאים שני
המרכיבים‘ :הדיאלקטיקה המיוחדת של הסיפור הדרשני היא
בסינרגייה שנוצרה בין שני המרכיבים הללו ,והם הקובעים את
זהותו הספרותית' (שם ,עמ' .)30עוד על המדרש כפרשנות
ראו :בויארין ,אינטרטקסטואליות ,עמ' .19-3
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 53
