Page 64 - peamim130
P. 64
את הפרשן לכתוב פירוש ,והוא נוגע בהם בפירושו 2.אני מניח כי גם פירושו
של ר' עובדיה ספורנו לתורה לא היה בגדר פעילות אינטלקטואלית שעמדה
בפני עצמה ,אלא אוצר בקרבו בין השאר תגובות על המציאות ההיסטורית
של הזמן והמקום ,היינו של הרנסנס האיטלקי .אני מבקש לבחון במאמר זה
את השתקפות האקטואליה של זמנו ומקומו של ספורנו בפירושו ואת מידת
השפעתה על הפירוש3.
אני מניח שספורנו ,כמו פרשנים אחרים ,ינק מטבע הדברים את סגנונו
הפרשני ואת מאגר מושגיו ודוגמאותיו מהסובב אותו ,ועל כן אלה משקפים את
העולם שבו חי .אף המניע לכתיבת הפירוש ומטרותיו קשורים לזמנו ולמקומו
של הפרשן ,ואכן ספורנו רמז בהקדמה לפירושו שמטרתו העיקרית היא לחנך
את הקורא בן תקופתו ולעצב את אורח חייו ואת יחסו לתורה ולמצוותיה4,
ולשם כך כתב פירוש מיוחד לבני דורו 5.מאחר שמטרתו העיקרית של הפירוש
חינוכית ,והמטרה הפרשנית משנית ,רמז הפרשן למציאות ימיו המשתקפת
בפסוקי התורה והעביר דרכם את מסריו–תוכחותיו .ספורנו ניסה להשיק
את תוכן הפירוש וסגנונו לעולם האקטואליה והראליה של קוראיו על מנת
שחיבורו יהיה קריא לקהלו ורלוונטי לעולמם .זאת ועוד ,הוא נקט סגנון של
אמירות רומזות ורכות על מנת להתקבל על לב קוראיו ולהשיג את מטרותיו
החינוכיות; אמירות גלויות ובוטות היו גורמות לריחוק ולדחייה של הפירוש.
על גישה זו לפרשנות ראו :בער ,רקע ,עמ' ;2בער ,רש"י ,עמ' 2
תצד-תצו; גרוסמן ,עמ' ;190-188טויטו ,עמ' .53-52 3
מאמר זה מתוחם לנושאים החברתיים והדתיים שבחיי היומיום 4
בחברה היהודית .נוסף על כך משופע הפירוש בפולמוס אנטי־ 5
נוצרי ובפירושים אנטי־כריסטולוגיים ,אך אינני עוסק כאן
באפיון זה של הפירוש .וראו :רחימי.
גוטליב ,ביאור ,עמ' ג; ולק ,עמ' ;286כוונות התורה ,עמ'
שעא.
הדבר בולט על רקע העובדה שפרשנות ימי הביניים הייתה
זמינה ליהודי איטליה ,ושבתקופתו לא הרבו לכתוב פירושים
לתורה בכלל ובאיטליה בפרט ,ורוב היצירה הספרותית
היהודית עסקה בתחום ההלכה .ראו :בונפיל ,רנסנס ,עמ'
;123-122שולוואס ,תורה ,עמ' .119-118ברוכסון־ארביב
חקרה את רשימות הספרים של יהודי הרנסנס ומצאה בהם
ספרי מקרא ופרשנות ,ראו :ברוכסון־ארביב ,עמ' פט ,צב
והערות ;8 ,3 ,2שיין ,הגות ,עמ' .80סקירה רחבה על פרשני
תקופת הרנסנס ראו :פריש ,עמ' .141-124
משה רחימי /האקטואליה בפירוש ספורנו 62
