Page 69 - peamim130
P. 69
איטליה במשבר מוסרי קשה .כבוד עצמי מופרז ותאוות התהילה האישית
הביאו את בני הרנסנס לידי רצח ,לגאולת דם ולמעשי נקם .מעשי אלימות
ומריבות ,חמס וגזל הפכו לתופעות שבשגרה 26.תופעות אלו היו קיימות גם
בקרב היהודים ,הן בקרב פשוטי העם והן בחברה הגבוהה ,אם כי היו פחותות
לאין ערוך בהיקפן ובקיצוניותן מאלו שבחברה הנוצרית27.
ספורנו אפיין את תכונות האלימות של בני הרנסנס' :פן בחרב אצא לקראתך,
כי המון עם אדום אנשי דמים ,ובסיבה מועטת ממריבה או זולתה ש ִתפול בין
אנשי הארץ והעם העובר יתעוררו אנשי הארץ בחרב נגד העוברים' 28.בפירוש
זה הרחיב את תשובת אדום ואפיין את תכונתם האלימה ,שאינה בפשט הפסוק.
לפי ספורנו ,בעקבות חז"ל ,אדום היא סמל לרומי ,היינו לנצרות 29.נראה כי
ספורנו ביקש לשקף את האלימות המופרזת של הנוצרים ,אף בתגובה על
דברים פעוטים' ,בסיבה מועטת' .אך לא רק על הנוצרים יצא קצפו ,אלא על
הטבע האנושי בכללותו .בפירושו לפרשת סדום ועמורה יצא ספורנו מהמקרה
הפרטי וקבע קביעה מכלילה על טבע בני האדם' :השופט כל הארץ ,כי בהיותך
שופט כל הארץ ,אם תדין את כולה אחרי הרוב תשחית אותה לעולם בלי ספק,
כי רוב בני אדם רשעים'30.
ספורנו הוקיע בפירושו לבראשית ט ,ה-ז את מעשי הרצח בימיו .התורה
אוסרת שם בפסוקים ה-ו על שפיכת דם ,ובפסוק ז מצווה' :ואתם פרו ורבו'.
רש"י ורמב"ן פירשו כל מצווה כעומדת בפני עצמה ,ורש"י מצא קשר בין
הפרשיות רק במישור הדרש ' -להקיש מי שאינו עוסק בפריה ורביה לשופך
דמים' .ספורנו -וכן החזקוני ובכור שור לפניו -פירש את שני הפסוקים כשני
חלקים של מצווה אחת ,היינו איסור שפיכת דם גורר פריה ורבייה' :ואתם פרו
ורבו ,ואל תשפכו דם האדם' 31.על ידי חיבור שני הפסוקים לעניין אחד והדגשת
התוצאה החיובית של איסור הרצח ,הביע ספורנו את התנגדותו לרצח .הוא
פירש בכיוון זה גם את פסוק ט ,שאינו עוסק כלל בשפיכת הדם אלא בברית
שכרת ה' עם נח' :ואני הנני מקים את בריתי ,על זה התנאי שלא תשפכו דם
נקי אני מקים את בריתי ,שלא לשחת עוד הארץ ,אבל בשפיכת דם נקי ּ ִתּׁ ָשחת
2 6בורקהארט ,עמ' .339-337 ,328-321
2 7רות ,עמ' ;62-61שולוואס ,היהודים ,עמ' .186-185
28פירוש ,במדבר כ ,יח.
29כהן .כן ראו :גרוסמן ,עמ' ;193היינמן ,עמ' 32והערה ;71
עמ' 94והערה ;131יובל ,עמ' .31-25סקירה כוללת על זיהוי
הנצרות עם אדום ראו :רוזנטאל ,עמ' .296-280
3 0פירוש ,בראשית יח ,כה.
3 1פירוש ,בראשית ט ,ז ,על פי תוספתא ,יבמות ח ,ז; בבלי,
יבמות סג ע"ב .ראו גם :פרנקל ,עמ' .149-147 ,40-39
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 67
