Page 72 - peamim130
P. 72
ליטול נשך מהגוי 39,פירש ספורנו כמחייב את היהודי לשלם את חוב הריבית
לגוי ולהימנע מחילול השם' :לנכרי תשיך ,תתן לו הרבית אם התנית עמו ולא
תבגוד ...למען יברכך ,כשלא תבגוד בנכרי ולא תחלל את השם' 40.נוסף על
כך ייתכן שמכיוון שרבים מקוראיו התפרנסו מהלוואה בריבית ,חשש ספורנו
שהנושא רגיש ,ושביקורת בעניין זה עלולה להרחיקם41.
רבנים ומוסד הרבנות
בקהילות איטליה בימי הרנסנס נבע מקור הסמכות של הרב כמנהיג הציבור
מקבלת מרותו וסמכותו כמורה ההוראה לקהל .הכול הסכימו שלא תיתכן
בחברה היהודית הנהגה שלא מתוך כפיפות למפרשיה המוסמכים של התורה,
היינו הרבנים .הקשר בין הקהל לרב וקבלת מרותו של הרב נגזרו אם כן מהזיקה
ביניהם בתחום הלימוד וההוראה 42.התפקיד העיקרי שהושת על הרב היה
לימוד והוראה של תחומיה השונים של התורה ,ועל כן נדרש ממנו להיות איש
משכיל ובקי בתחומים מגוונים 43.יתר על כן ,מעל לכל התפקידים שהוטלו על
הרב ציפו כי יהיה מורה דרך ומנהיג רוחני ,אידאל של שלמות אנושית שיש
לחנך לאורו44.
אולם המציאות הייתה שונה ,מעמדו של הרב וסמכותו היו חשובים פחות
מבעבר והשפעתם צומצמה 45,והיו לכך כמה סיבות .הקהילה ומוסדותיה לא
היו חזקים ולא יכלו לכפות את סמכות הרב ,והקהל עצמו ופרנסיו התייחסו
בקרירות ואף בזלזול אל הסמכות הרבנית 46.נוסף על כך רוב הרבנים לא
היו אנשים סמכותיים ובעלי כריזמה ,תכונות נחוצות למנהיגים .גורמים
3 9רש"י ורמב"ן לפסוק.
40פירוש ,דברים כג ,כא .עם זאת בפירושו לתיאור האדם
האידאלי בתהלים שיבח ספורנו את מי שאינו נוטל נשך אפילו
מגוי .ראו :גוטליב ,כתבי ,עמ' פה :פירוש ספורנו לתהלים טו,
ה.
41אחיו חננאל ,אשר תמך בו כלכלית ,היה כנראה בנקאי ועסק,
כמו כל הבנקאים ,גם בהלוואה בריבית .ראו :גוטליב ,ביאור,
עמ' .14
4 2מסיבה זו לא הבחין ספורנו בין המושגים רב ,תלמיד חכם,
תופסי התורה ,בעלי העיון ,מורה צדק ועוד.
43בונפיל ,קהילה ;211-210 ,בונפיל ,רנסנס ,עמ' ;156-155
שולוואס ,תורה ,עמ' .109
4 4בונפיל ,רבנות ,עמ' .173 ,29 ,17
4 5שולוואס ,היהודים ,עמ' ;177שולוואס ,חיי הדת ,עמ' ג.
46בונפיל ,רבנות ,עמ' .49
משה רחימי /האקטואליה בפירוש ספורנו 70
