Page 76 - peamim130
P. 76
ספורנו למורי ההוראה בזמנו שלו .חובת ההוכחה והשבת העם בתשובה חלה
על המנהיג למרות עקשנותם וסירובם לשמוע' :והנה עם קשה עורף הוא ,גיד
ברזל ערפם ולא יפנו לשמוע דברי שום מורה צדק ,באופן שאין תקוה שישובו
בתשובה' 66.גם בפירוש זה הרחיב ספורנו את האמירה מתחום הסיפור של משה
ובני ישראל לכדי אמירה מכלילה' ,שום מורה צדק' ,ביטוי המעיד כי כוונתו
גם לבני תקופתו.
כבוד הרב
ספורנו פירש את ציווי התורה 'והדרת פני זקן' (ויקרא יט ,לב) בעקבות אחת
הדעות בחז"ל והביע את עמדתו העקרונית באשר לחובת העם לכבד את רבניו:
'והדרת פני זקן ,והם תופשי התורה ,כמו שאמרו רבותינו ז"ל "אין זקן אלא מי
שקנה חכמה"' 67.כך גם דבריו על משה רבנו ,כשמרים ואהרון דיברו נגדו' :הרק
אך במשה דבר ה' ...וישמע ה' ,כאמרם ז"לָ " :שאני צורבא מרבנן דקודשא בריך
הוא תבע ביקריה" [שונה הוא תלמיד חכם ,שהקב"ה עצמו תובע את כבודו]'68.
ספורנו התייחס בפירושו לתפקידם של הכוהנים להורות תורה ,וכך העביר
בדבריו עליהם מסרים באשר לתלמידי החכמים הממלאים את אותו התפקיד.
חובה על הרב לנהוג שררה על קהלו כדי שיכבדוהו וישמעו בקולו' :לא יִּ ַטּ ָמא
בעל בעמיו להֵ ַחּלֹו ,והטעם שלא יטמא הכהן כי אם לקרוביו הוא ,כי אמנם הכהן
הוא בעל בעמיו ,להבין ולהורות" ,כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו"
(מלאכי ב ,ז) ,וראוי לאיש כזה לנהוג נשיאות" ,כי היכי דלשתמען מיליה"'69.
מנגד דרש ספורנו מהעם לכבד את הרב גם אם אינו בדרגה הראויה ,שהרי לא כל
הרבנים היו בעלי סמכות תורנית–אישית גבוהה' :אל הכהן אשר יהיה בימים ההם,
אף על פי שלא יהיה גדול בחכמה לא תחדל מלדבר עמו בכבוד'70.
'יששכר וזבולון'
השכר שקיבלו הרבנים על עבודתם היה זעום ,ורובם נאלצו לחפש להם מקורות
פרנסה נוספים .במסורת ובהיסטוריה היהודית מוכרת שותפות יששכר וזבולון:
חלק מהקהל עוסק בתורה למען הכלל ,והחלק האחר ,העוסק במסחר ובעבודה,
6 6פירוש ,שמות לב ,ט .ראו גם :גוטליב ,כתבי ,עמ' שפא-שפב: 74
פירוש ספורנו למשנה ,אבות ,ד ,כג.
6 7פירוש ,ויקרא יט ,לב ,והציטוט מבבלי ,קידושין לב ע"ב.
6 8פירוש ,במדבר יב ,ב ,והציטוט מבבלי ,ברכות יט ע"א .ראו גם:
פירוש ,במדבר טז ,טו.
69פירוש ,ויקרא כא ,ד ,והציטוט מבבלי ,גִטין נב ע"ב.
70פירוש ,דברים כו ,ג.
משה רחימי /האקטואליה בפירוש ספורנו
