Page 79 - peamim130
P. 79
הדתית מצד המון העם ,הכמרים והנזירים דווקא לחצו על היהודים להתנצר,
ואף ראו הצלחות בפועלם זה ,בעיקר בקרב הצעירים84.
בהקדמה לפירושו לתורה הציג ספורנו את מניעיו לכתיבת הפירוש ,ואחד
מהם קשור להתבוללות ולהתרחקות מהיהדות' :אני הצעיר עובדיה ...אשר
ראיתי צרת עלבונה של תורה מרוב פקורי מינים ,ובנים לא אמון בם ,נותנים
טעם לפגם בשכל ִמליּהִ ,ספורּה וסדרּה ,בשגם היא סגולה שכולה מחמדים,
נכוחים למבין ,ואין אומר השב ,העיר לי אֹזן למצֹא דברי חפץ ,מגיד מישרים
ומרים מכשול ,עד יצא כנוגה צדקּה ...וזכרון בספר ,יגדיל תורה ויאדיר'85.
ספורנו התעורר אפוא לכתוב את פירושו כדי לתבוע את עלבונה של התורה.
ולדבריו הגורמים לעלבונה הם 'רוב פקורי מינים' ,כלומר הרבה נוצרים86,
'ובנים לא אמון בם' ,יהודים מומרים 87או המושפעים והנוהים אחריהם- 88
הללו 'נותנים טעם לפגם בשכל מליה ,סיפורה וסדרה' ,היינו במצוות התורה
ובסיפוריה.
ספורנו עסק בנושא זה בשני מעגלים .המעגל האחד ,שהוא הקטן בכמותו,
הוא המעגל של מי שהמירו את דתם והתנצרו .והמעגל האחר הוא יהודים אשר
נהו בדעתם ובמעשיהם אחרי הנוצרים ,ושהיו מעורים בחיי הנוצרים וחיו חלק
בעימות התרבותי עם שכניו הנוצרים .השימוש במונח עימות
תרבותי ולא עימות תאולוגי מתאים לתזה של בונפיל על
חייהם של יהודי איטליה בתקופת הרנסנס ועל המישור שבו
התנהלו מערכות היחסים ההדדיות שבין היהודים לנוצרים
בתקופה זו .ראו :בונפיל ,עם ישראל ,עמ' לח; בונפיל ,רנסנס,
עמ' .99-97
84בונפיל ,רנסנס ,עמ' ;141-140בורקהארט ,עמ' ;341גוטליב,
ביאור ,עמ' 16-15והערות ;62-57פירוש ,בראשית כח ,כ.
8 5גוטליב ,ביאור ,עמ' ג.
86בעקבות חז"ל ,שבתקופות שונות קראו לנוצרים בשם מינים.
ראו :אורבך ,עמ' 349 ,264 ,203ובמפתח הכללי ,עמ' .637ראו
גם על ברכת המינים :בבלי ,ברכות כח ע"ב; שם ,בבא בתרא
כה ע"א.
8 7ספורנו קבע נחרצות' :והנה המשומדים גרועים מן הגויים'
(פירוש ,ויקרא א ,ד) .על תופעת המומרים ראו גם :בוקסנבוים,
איגרות ,עמ' ;282 ,166בוקסנבוים ,מלמדים ,עמ' ,273 ,236
;353בוקסנבוים ,פרשיות ,עמ' ;188שיין ,הגות ,עמ' ,29
הערה .20
' 8 8ובכן הרחיבו פיהם רבים חללים באו וחללוה' (כוונות
התורה ,עמ' שעא) .בנוסחים אחרים במקום 'חללים' מופיע:
'אפיקורסים וכופרים' ,ראו בהערות שם.
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 77
