Page 82 - peamim130
P. 82
מדרך זו .בחירתו של ספורנו בפירוש זה ,שעל פיו הגלות והסבל היו תוצאה
של ההתבוללות ,מעידה גם היא על רצונו להדגיש את התנהגותם של בני דורו
בגלות ולשקף את קורות ימיו.
האל מצפה מישראל שאף בגלות לא יפרו את הברית ויהיו ראויים להיקרא
בניו ועבדיו' :לא תעשו לכם ,אף על פי שתשתעבדו לאומות ...לא תמירו
כבודכם בלא יועיל ,וזה שלא יטעו ,כמו שהזכירו ז"ל שטעו רבים בעת
הגולה ...96כי אני ה' אלהיכם ,אפילו בימי השעבוד'97.
בהיותם בגלות ישראל נתונים ללחץ מצד הגויים להתבולל' :לולי כעס
אויב אגור ,שמתוך כעס שיכעסו האומות על אותם השרידים יש לחוש פן
ינכרו צרימו ,פן ימשכו את לב השרידים להיות בני נכר כמותם' 98.לכן יעקב
אבינו ,בתחילת דרכו כאבי האומה ,התפלל על כך' :ויקרא לו אל אלהי ישראל,
קרא לו בתפלתו את האל יתברך לאלהים ...וזה כשיהיה הוא "ישראל" שלא
יוכלו אומות העולם להעבירו על דעתו ועל דעת קונו ,כמו שהזכיר בנדרו
למעלה' 99.אומות העולם מנסות לשכנע את ישראל בראיות שכליות לקבל את
דעותיהן ,וספורנו ביקש להזהיר את ישראל שלא ייפלו בפח זה' :רק הִּׁ ָש ֶמר לך
ושמֹר נפשך מאֹד פן תשכח את הדברים' (דברים ד ,ט) ' -רק השמר לך ,אף
על פי שאמרתי שראוי שתהיו נחשבים חכמים לעיני האומות השמר לך מדעות
חכמיהם המכחישים מציאות האל יתברך ויכולתו והשגחתו ,וחשבו הם להביא
על כל זה ראיות שכליות' 100.בפסוק המזהיר את ישראל 'פן תשכח את הדברים'
אין אזכור להשפעת האומות על ישראל והטייתם מדרך ה' ,וייתכן שפירושו
של ספורנו משקף את תופעת הכמרים הלוחצים להתנצר ואת היהודים הנוהים
יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם' ,פרט שאינו מופיע
כלל במדרש .מנהגי האכילה המיוחדים של היהודים הבדילו
בינם לבין שכניהם והבליטו את שונותם בחיי היומיום .ספורנו
חי בסביבה חברתית שבה האכילה הייתה אירוע חברתי,
וסעודות השעשועים היו לדבר שבשגרה .ראו :שולוואס,
היהודים ,עמ' .170 ,162ה ִקרבה החברתית בין היהודים
לנוצרים באיטליה בימי הרנסנס הביאה גם לאכילה משותפת,
וממילא הייתה אחד מסימניו המובהקים של תהליך
ההיטמעות .ראו :רות ,עמ' .30-29
9 6בבלי ,סנהדרין קה ע"א.
9 7פירוש ,ויקרא כו ,א.
9 8פירוש ,דברים לב ,כז .בניגוד לפשט הפסוק והמדרש המצוטט
בפירושו ,המדברים על סכנת כליה פיזית ,פירש ספורנו
שמדובר בסכנת כליה דתית.
99פירוש ,בראשית לג ,יט-כ.
100פירוש ,דברים ד ,ט.
משה רחימי /האקטואליה בפירוש ספורנו 80
