Page 97 - peamim130
P. 97

‫ר ו ת ב י ת ן־כ ה ן‬

        ‫ֵר ִעים אהובים‬

‫קשרי ידידות בין פייטנים באלג'יריה‬
     ‫וביטוים בשירה — ר' עמרם עמאר‬
                                ‫ור' נתן ג'ייאן‬

                                ‫א‪ .‬השירה העברית באלג'יריה‬

‫השירה העברית באלג'יריה המשיכה את מסורת השירה העברית הספרדית הן‬
‫בתחום שירת החול והן בתחום שירת הקודש‪ .‬בעקבות גזרות קנ"א (‪)1391‬‬
‫נמלטו רבים מיהודי ספרד לאלג'יריה‪ ,‬ובהם דמויות מופת אשר הטביעו את‬

                                         ‫חותמן על המרכז שצמח באלג'יריה‪.‬‬
‫מבין הדמויות הבולטות שבאו לאלג'יר ראוי לציין את ר' יצחק בר ששת‬
‫פרפת (ריב"ש‪ ,‬ברצלונה ‪ - 1326‬אלג'יר ‪ )1408‬ור' שמעון בר צמח דוראן‬
‫(רשב"ץ‪ ,‬מיורקה ‪ - 1361‬אלג'יר ‪ .)1444‬מלבד היותם מנהיגים וגדולים‬
‫בהלכה‪ ,‬היו שניהם גם משוררים ידועים והביאו לאלג'יר את מסורת התרבות‬
‫והשירה הספרדית‪ 1.‬בתקופתם הייתה השירה למקצוע אשר כל תלמיד חכם‬
‫ומשכיל רצה לעסוק בו במידה רבה או מועטה‪ 2.‬באותה תקופה בא לאלג'יריה‬
‫גם ר' אפרים אנקאווה (ספרד ‪ְ - ]?[ 1359‬ת ֶלמסאן ‪ 3,)1441‬שאף הוא היה‬
‫גדול בתורה וכן משורר ופייטן‪ ,‬והיה לאישיות נערצת בקהילות צפון אפריקה‪.‬‬

‫המאמר מבוסס על הרצאתי בקונגרס העולמי החמישה־עשר‬                  ‫	*‬
                 ‫למדעי היהדות‪ ,‬אב התשס"ט (אוגוסט ‪.)2009‬‬          ‫‪	1‬‬

‫הירשברג‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;287-285‬מרעלי; שירמן‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪,563-558‬‬           ‫‪	2‬‬
‫‪ ;591-588‬חזן‪ ,‬השירה העברית‪ ,‬עמ' ‪ ;27-26‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪,‬‬            ‫	‪3‬‬

                                      ‫עמ' ‪ ;118-89 ,14‬בן־סעדון‪.‬‬
                   ‫חזן‪ ,‬שלוחות‪ ,‬עמ' ‪ ;46‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫הירשברג‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;286-285‬טולדאנו‪ ,‬עמ' סא‪-‬סב; חזן‪,‬‬
               ‫השירה העברית‪ ,‬עמ' ‪ ;27‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪ ,‬ע מ ' ‪95 1 1 5 - 9 5‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102