Page 98 - peamim130

‫העובדה ששלושת גדולי תורה אלה פעלו גם כמשוררים ופייטנים השפיעה‬
‫במידה רבה על יחסם של בני קהילותיהם לשירה ולפיוט‪4.‬‬

‫בעקבות גירוש רנ"ב (‪ )1492‬באו לאלג'יריה כמה מאחרוני משוררי ספרד‪,‬‬
‫ובהם אברהם בן בקראט הלוי‪ 5,‬ר' אברהם זמירו (או בן זמרה)‪ 6,‬ר' אברהם‬

‫גבישון‪ ,‬מחבר ‘עומר השכחה'‪ 7,‬ור' יהודה אלכלץ הראשון‪8.‬‬

‫עיקר צמיחתו של המרכז באלג'יריה הייתה במאה השש עשרה והשבע‬

‫עשרה‪ ,‬בהשפעתם הישירה של בני דור הגירוש וצאצאיהם‪ .‬ולכן השירה‬

‫שנכתבה באלג'יריה הייתה קרובה לשירת ספרד יותר מן השירה שנכתבה‬
‫במרכזים האחרים בצפון אפריקה‪9.‬‬

‫אף שהשירה העברית באלג'יריה המשיכה את דרכה של השירה הספרדית‪,‬‬

‫היא זנחה חלק נכבד מסוגות שירת החול‪ ,‬והצטמצמה בעיקר לפיוטי תפילה‪,‬‬

‫לרבות שירי שבח‪ ,‬הודיה וקינות‪ .‬חשובים במיוחד שירי השבח וההודיה שנכתבו‬

‫לרגל הנסים שנעשו ליהודי אלג'יר כאשר ניסו הספרדים לכבוש את אלג'יר‬
‫בשנת ש"ב (‪ )1541‬ובשנת תקל"ה (‪ )1775‬אך לא הצליחו‪ 10.‬השירים‪ ,‬ששיקפו‬

‫אירועים היסטוריים‪ ,‬ושתוארו בהם קרבות שניטשו בין הצדדים היריבים‪,‬‬
‫נאמרו בתפילות של שני ימי הפורים שנקבעו לציון נִסים אלה‪11.‬‬

‫במאה השבע עשרה והשמונה עשרה התגבשו קובצי הפיוטים העיקריים‬
‫של יהודי אלג'יר‪ ,‬ובראשם ‘קרובץ'‪ 12,‬שנדפס פעמים אחדות‪ 13,‬והכולל‬

‫פיוטים לחגים‪ ,‬לפורים ֱאדום (הוא פורים שני של יהודי אלג'יר) ולחתנים‬

‫‪ 4‬חזן‪ ,‬השירה העברית‪ ,‬עמ' ‪ ;27‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬
‫‪ 5‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪.173-150‬‬
‫ ‪ 6‬שם‪ ,‬עמ' ‪.149-142‬‬

‫‪ 7‬נוימן־בוכריס; חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪ ;248-238‬חזן‪ ,‬השירה‬
‫העברית‪ ,‬עמ' ‪‘ .17‬עומר השכחה' הוא פירוש לספר משלי‬

‫הכולל ידיעות היסטוריות וענייני שירה ופיוט‪.‬‬
‫‪ 8‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪.272-253‬‬

‫ ‪ 9‬חזן‪ ,‬השירה העברית‪ ,‬עמ' ‪ ;17‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪.14-13‬‬
‫‪ 10‬הירשברג‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;327‬ב‪ ,‬עמ' ‪.332 ,53‬‬

‫‪ 11‬ימי פורים אלה מכונים ‘פורים ֱאדֹום'‪ .‬ראו‪ :‬ויינשטיין‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;130‬חזן‪ ,‬גלגוליו‪ ,‬עמ' ‪ ;72‬חזן‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬עמ' ‪.41-38‬‬

‫‪ 1 2‬השם ‘קרֹו ֵבץ' מקורו במילה העברית ‘קרובות' (לשון יחיד‪:‬‬
‫‘קרובה') — סדר הפיוטים הנאמרים בחזרת החזן בתפילת שמונה‬
‫עשרה של שחרית בחגים ובשבתות מיוחדות‪ .‬המילה ‘קרובץ' היא‬
‫שם עממי משובש לפי מבטא יהודי צרפת (בהשפעת הסיומת‬
‫הצרפתית ‪ es‬המציינת ריבוי)‪ .‬האטימולוגיה העממית מייחסת לו‬

‫את הנוטריקון ‘קול רנה וישועה באהלי צדיקים'‪.‬‬
‫‪ 13‬אמסטרדם תמ"א; קושטא ת"ק; פיזה תק"ד; תקנ"ב; ליוורנו‬
‫תקפ"ג; תרי"ב; תרכ"ה ועוד‪ .‬ראו‪ :‬חזן‪ ,‬השירה העברית‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬

‫ר ו ת ב י ת ן ־ כ ה ן ‪ֵ /‬ר ִע י ם א ה ו ב י ם‬ ‫‪96‬‬