Page 101 - peamim130
P. 101

‫הוא בעליהם‪ 20.‬הוא כתב חיבור בשם ‘חיי עמרם'‪ ,‬שכלל שו"ת‪ ,‬חידושי תורה‬
                                         ‫וחידושי ש"ס‪ ,‬אולם החיבור נעלם‪21.‬‬

‫ר' עמרם חיבר כשלושים פיוטים‪ .‬שלושה מפיוטיו נוספו בעמודים הריקים‬
  ‫בעותק של מחזור לימים נוראים בנוסח אלג'יר שעבר בירושה במשפחתו‪22.‬‬

‫פיוטיו של ר' עמרם מגוונים ושייכים לתחומים שונים‪ .‬למעגל התפילה‬
‫כתב את הְרשויות ‘ ֶאְקַרע ְסגֹור ִלּ ִבי' ו'עּוִרי יְ ֵפי ִפּיָה ִמׁ ְשנַת יְגֹונַיְִך' הנקראות זו‬
‫אחר זו‪ .‬הראשונה מדברת בקולה של כנסת ישראל האבלה על דודּה שנטשּה‬

         ‫בגלות‪ ,‬ואילו בשנייה משיב לה הקב"ה ומבטיח לגאול אותה מיגונה‪.‬‬
‫למעגל השנה שייכים שני פיוטים שכתב לשבת‪ֵ ‘ :‬עד הַּיֹום ֶא ָחד ֵאל ּ ְבָקְדׁשֹו'‬
‫מפרט כמה ממצוות השבת והלכותיה וכן את ההכנות לקראת היום הקדוש‬
‫וחותם בבקשת הגאולה‪ ,‬ו'אֹור הָ ֱאמּונָה אֹורּו ֵעינַי' עוסק במצוות הנוהגות או‬
‫בטלות בשבת ומסתיים אף הוא בהבעת ציפייה לישועה ולבניית בית המקדש‪.‬‬
‫כן כתב פיוטי סליחות לימים הנוראים‪ ,‬לראש השנה‪ ,‬ליום הכיפורים ולהושענא‬
‫רבה‪ .‬למעגל השנה שייך גם פיוטו לראש חודש ‘ּ ְבנֵי ֵא ִלים ֶאל ֵאל ֶאְדרֹוש'‪ .‬בחג‬
‫הפסח נאמר בקהילות צפון אפריקה פיוטו ‘ ֶע ְלּבֹון הַּ ַבת הַיְָקָרה'‪ .‬בפיוט לא נזכרו‬
‫כלל ענייני החג‪ ,‬ושיוכו לחג הפסח נובע קרוב לוודאי מתיאורי הגלות ובקשת‬
‫הגאולה המופיעים בו‪ .‬לפיוט זה יש גם נוסח בערבית–יהודית‪ 23,‬מטרוז‪24,‬‬

        ‫שכתב הפייטן‪ ,‬והוא כלול במסורת שירת הבקשות של יהודי מרוקו‪25.‬‬
‫למעגל חיי אדם כתב ר' עמרם פיוט לבר–מצווה‪ְ‘ ,‬ראּו טֹו ָטפֹות'‪ ,‬ותיאר‬
‫בו את מצוות התפילין‪ .‬הפיוט הוקדש ‘לכבוד התלמיד הנעים שמואל בן עדי‬
‫שזכה למצות התפלין'‪ ,‬כפי שמעידה הכתובת שבראשו‪ ,‬ואכן שמו של הנער‬

                                          ‫מופיע במחרוזת השנייה של הפיוט‪.‬‬

‫‪ 2	 0‬כ"י מוסקווה‪ ,‬הספרייה הממלכתית של רוסיה‪ ,‬גינצבורג ‪— 214‬‬
‫שמו של ר' עמרם כבעלים של כתב־יד זה מצוין בראש כתב־‬
‫היד ובדף ‪196‬ב; כ"י פרמה‪ ,‬פלטינה ‪( 3457‬ריצ'לר ‪— )1184‬‬
‫ספרו של ר' חיים ויטל ‘אוצרות חיים'‪ ,‬ונכתב שם בראש כתב־‬

                                ‫היד‪‘ :‬לי לשמי עמרם עמאר ס"ט'‪.‬‬
‫‪ 2	 1‬מרציאנו‪ ,‬עמ' ‪ .195‬לדבריו כתב־יד זה היה בידי ר' דוד בר‬
‫יהודה אשכנזי (‪ ,)1983-1893‬רבה של ווהראן (אּורן) בשנים‬

            ‫‪ ,1960-1930‬אולם לא ידוע לאן התגלגל כתב־היד‪.‬‬
      ‫‪ 	22‬כ"י ניו־יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪.)Ms. 4802( ENA 316‬‬

                                            ‫‪ 	23‬שיטרית‪ ,‬עמ' ‪.235-233‬‬
‫‪ 2	 4‬שירי מטרוז ( ִרקמה) הם שירים דו־לשוניים‪ .‬הם נכתבו בעברית‬
‫ובערבית בדיאלקטים המקומיים‪ .‬להרחבה ראו‪ :‬חזן‪ ,‬השירה‬

               ‫העברית‪ ,‬עמ' ‪ ;114-110‬שיטרית‪ ,‬עמ' ‪.304-195‬‬
                                        ‫‪ 2	 5‬שושנה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' תקא‪-‬תקד‪.‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪99‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106