Page 106 - peamim130
P. 106

‫‪ִ 	15‬מ ְת ַאּ ֶמ ֶצת הִיא‪.‬‬

           ‫	 ִמּׁ ִשיָרה הַּזֹאת ‪ָ /‬חזּות ‪ָ /‬ע ַלי נֹוָר ָאה‪,‬‬

              ‫	 ּ ִכי סֹוד ִענְיָינָּה ‪ָ ּ /‬פנָה ‪ְ /‬ל ַצד ִעיּ ָל ָאה‪,‬‬
        ‫	 יָׁ ִשיב ּתֹוְך ִקְריָה ‪ַ /‬ר ְעיָה ‪ָ /‬ר ֵחל הִיא ּ ָב ָאה‪,‬‬
‫	 ַמ ְחזֹות הַּנְ ִבי ִאים ‪ /‬יִָקים הָ ֱאֹלהִים ‪ּ /‬כָל הָ ָעם רֹו ִאים‬

                                ‫‪ִ ּ 	20‬כי ַבת ֶמ ֶלְך הִיא‪.‬‬

‫‘תתחדש כנשר נעוָריכי' (תהלים קג‪ ,‬ה)‪ .‬בכתב היושר‪ :‬הכתובים ביושר‪ ,‬על פי‬
‫‘וכתּוב יֹׁ ֶשר דברי אמת' (קהלת יב‪ ,‬י)‪ ,‬וראו גם‪‘ :‬כמה מיושר כתב זה' (בבלי‪,‬‬
‫בבא בתרא קסד ע"ב)‪ ,‬ביחס לכתיבת שטר‪ 15 .‬מתאמצת היא‪ :‬על פי רות א‪ ,‬יח‪,‬‬
‫כלומר מתאמץ אני להידבק בך‪ 17-16 .‬משירה‪ ...‬עילאה‪ :‬השירה הזאת רומזת‬
‫לעניינים נשגבים ‪ -‬הגאולה הכללית של עם ישראל על ידי הקב"ה וחידוש‬
‫הקשר שביניהם (ואינה עוסקת רק בעניין הניתוק בין המשורר לבין ר' נתן)‪.‬‬
‫חזות‪ ...‬נוראה‪ :‬נושא אני נבואה נוראה‪ ,‬על דרך‪‘ :‬משא‪ ...‬בא מארץ נוראה‪.‬‬
‫ָחזּות קשה הֻגד לי' (ישעיה כא‪ ,‬א‪-‬ב)‪ 17 .‬סוד עניינה‪ :‬רמז לתורת הסוד (זהו‬
‫ביטוי שגור בלשון רמב"ן בפירושו לתורה כגון בפירוש לבראשית ט‪ ,‬ו ועוד)‪.‬‬
‫לצד עילאה‪ :‬על פי דניאל ז‪ ,‬כה‪ ,‬כלומר כלפי השמים‪ ,‬כדרך עניינים מרו ָממים‪.‬‬
‫‪ 18‬קריה‪ :‬כינוי לירושלים‪ ,‬על פי ישעיה א‪ ,‬כא ועוד‪ .‬רחל‪ ...‬באה‪ :‬רחל‪ ,‬האישה‬
‫האהובה של יעקב‪ ,‬כמשל לעם ישראל ולשכינה‪ ,‬תשוב ותבוא לירושלים‪ ,‬על‬
‫דרך ‘והנה רחל בתו באה' (בראשית כט‪ ,‬ו)‪ 19 .‬מחזות‪ ...‬האלהים‪ :‬הקב"ה‬
‫יקיים את נבואות הנחמה שנאמרו מפי הנביאים‪ .‬יקים האלהים‪ :‬על דרך ‘יקים‬
‫ה' את דברו' (מלכים א ב‪ ,‬ד)‪ .‬כל‪ ...‬היא‪ :‬עד כי הכול יראו כי ישראל בני מלכים‬
‫הם (משנה‪ ,‬שבת יד‪ ,‬ד)‪ ,‬בניו של הקב"ה‪ .‬כל העם רואים‪ :‬על פי שמות כ‪ ,‬יד‪.‬‬

                                         ‫‪ 20‬כי‪ ...‬היא‪ :‬על פי מלכים ב ט‪ ,‬לד‪.‬‬

‫השיר מתאר בפירוט את מערכת היחסים ששררה בין ר' עמרם לבין ר' נתן‬
‫ידידו‪ .‬קשר הידידות שהיה ביניהם‪ ,‬נרמז בכינויו של ר' נתן ‘עמית'‪ .‬אולם אותו‬
‫עמית ‘הורה היתר הבגידה בי' (טור ‪ ,)2-1‬כלומר עזב את המשורר כפי שגבר‬
‫בוגד באשתו‪ ,‬ומעשה זה ‘הבעיר גחל הפרידה' (טור ‪ ,)2‬דהיינו כאב הפרדה‬

                                          ‫ביניהם בוער בלב המשורר כגחלים‪.‬‬
‫עוד ציין המשורר כי ריחוק זה גרם לר' נתן להפסיק להעביר או לשלוח‬
‫אליו מכתבים וחידות כפי שנהגו לעשות ביניהם בעבר (טור ‪ .)3‬בהמשך השיר‬
‫רמז המשורר לשמו המפורש של ידידו בכתבו‪‘ :‬ומאורות נתן' (טור ‪ ,)4‬כלומר‬
‫אורו של ידידי‪ ,‬נתן (ג'ייאן)‪ ,‬השפיע עליי‪ .‬עוד תיאר באותו הטור את המתנות‬

‫ר ו ת ב י ת ן ־ כ ה ן ‪ֵ /‬ר ִע י ם א ה ו ב י ם‬                           ‫‪104‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111