Page 10 - etmol 54

‫‪I '/v s.n‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד״ר וייצמן היקר‬ ‫הארצישראלים שהגיעו מאמריקה בקיץ‬
‫שאלת העברתי לגדוד העברי הובאה‬ ‫‪ 1918‬לאימונים בפליימות‪ .‬חייל זה יזם‬
‫‪Ii f . / I‬‬ ‫לתשומת ליבך‪ ,‬בחלקו בהסכמתי‪ ,‬וא­‬ ‫את הפנייה להאנס‪ ,‬ששירת אז בצרפת‪,‬‬
‫מתוך מחשבה שהשם הרצל יתרום במי­‬
‫^‪I Pcuc/f‬‬ ‫‪i‬‬ ‫היה אסיר תודה אם תרשה לי להסביר‪.‬‬ ‫דה ניכרת להעלאת המורל של אנשי‬
‫לפני מספר חדשים‪ ,‬קיבלתי מאיזה‬ ‫הגדוד לקראת צאתם לחזית ארץ־‬
‫^‬ ‫טוראי בגדוד העברי מכתב בו הוא‬ ‫ישראל‪ ,‬ולדבר תהיה תהודה נרחבת גם‬
‫•'‪IY y: S‬‬ ‫שואל אם אסכים להצטרף אליהם‪,‬‬ ‫בארץ־ישראל ובארצות הגולה‪ ,‬דבר‬
‫הוא הציע את עזרת חבריו וקציניו כדי‬ ‫שיביא ללא ספק גם להגברת ההתנדבות‬
‫■ך' ^‬
‫לעשות זאת לאפשרי‪ .‬חששתי לסרב‬ ‫לגדודים‪.‬‬
‫מכתב האנס הרצל לוייצמן‬ ‫להזמנתם והשבתי באותה רוח‪.‬‬ ‫אותו חייל ציין במכתבו שאם האנס‬
‫יסכים להצטרף לגדוד‪ ,‬יפעלו חבריו‬
‫בינתיים הם הפליגו מעבר לים ומכתבי‬ ‫וקציניו למימוש הדבר‪ .‬כאמור‪ ,‬מכתב‬

‫הגיע אליהם לאחר חתימת הסכם‬ ‫זה לא נשתמר‪.‬‬
‫שביתת־הנשק‪ .‬ואפילו כך הם קיימו‬
‫הבטחתם‪ ,‬וביקשו את הקולונל שלהם‬ ‫האנס היסס בתחילה להיענות בחיוב‪,‬‬
‫אך לאחר לבטים שלח לחייל מכתב שני‪,‬‬
‫לפנות אליך‪.‬‬ ‫בו הביע הסכמה מלאה להצטרף לגדוד‪,‬‬
‫תוך שהוא מציין שהיסוסיו נבעו מכך‬
‫אם שגיתי בכך שנתתי שעניין כה חסר‬ ‫שלא היה בטוח איזו תועלת הוא יכול‬
‫חשיבות יובא לפניך בעת שאתה יגעת‬ ‫להביא לגדוד העברי כחייל‪ .‬וזה נוסח‬
‫למען טובתו של העם היהודי‪ ,‬ובהסכי־‬ ‫מכתבו הקצר‪ :‬״חבר יקר‪ ,‬ברצוני להו­‬
‫מי לכבוד אשר אני אישית לא עשיתי‬ ‫סיף למכתבי האחרון‪ ,‬שבמידה והדבר‬
‫כלום כדי לזכות בו‪ ,‬תהיה הצדקתי‬ ‫אפשרי‪ ,‬אני מעוניין מאוד להצטרף לג­‬
‫בעובדה שלא הייתי חופשי ושאותם‬ ‫דוד שלכם‪ .‬לא הייתי בטוח בתועלת‬
‫יהודים בחרו לכבד באמצעותי את‬ ‫שאוכל להביא לכם כחייל ולכן היססתי‬
‫‪ -‬שלך בכנות רבה‪ ,‬טוראי ה‪ .‬הרצל‬
‫אבי‪ ,‬אשר לו חב אני לא פחות מהם‪.‬‬
‫שלך בכנות רבה ‪ -‬ה‪ .‬הרצל)טוראי(‪.‬‬ ‫)‪(30406‬״‪.‬‬

‫אפיזודה זו‪ ,‬שהתרחשה בסוף המלח­‬ ‫בעת כתיבת המכתב הגיע כבר הגדוד‬
‫מה כשהאנס היה בן ‪ ,27‬עוד בטרם‬ ‫ה‪ ,40-‬שיצא לדרכו בסוף אוגוסט‪ ,‬למצ­‬
‫נכנס‪ ,‬בעשור האחרון לחייו‪ ,‬אל מהלך‬ ‫רים והחל באימוניו בתל‪-‬כביר‪ ,‬כך שאל‬
‫החיים שהוביל אותו למבוי סתום‪,‬‬ ‫החייל הארצישראלי הגיע המכתב באי­‬
‫כאשר חיי העוני שידע בלונדון‪ ,‬יחד עם‬ ‫חור רב‪ ,‬באמצע נובמבר‪ ,‬מספר ימים‬
‫בדידותו ונפשו המסוכסכת המתנדנדת‬
‫בין שפיות לטירוף‪ ,‬הובילו אותו להמ­‬ ‫לאחר חתימת הסכם שביתת‪-‬הנשק‪.‬‬
‫רת דת באמצע שנות העשרים‪ ,‬וסופו‬
‫שאיבד עצמו לדעת ב‪ 1930-‬בגיל ‪,39‬‬ ‫ב‪ 14-‬בנובמבר‪ ,‬עם קבלת המכתב‪,‬‬
‫מסר אותו החייל למפקדו הקולונל סמו‪-‬‬
‫ביום בו קבר את אחותו פאולינה‪.‬‬ ‫אל וזה‪ ,‬למרות שהמלחמה הסתיימה‪,‬‬
‫כתב למחרת לוייצמן והמליץ בפניו‬
‫שבמידה ואמנם הגדוד ימשיך להתקיים‬
‫לאחר תום המלחמה‪ ,‬ראוי לפעול‬
‫להעברתו של האנס הרצל אל הגדוד‪,‬‬
‫והוא כותב‪ :‬״אני מצפה שלעצם השם‬

‫הרצל יהיה משקל גדול כאן״‪.‬‬

‫■ ■‪I I M ■i‬‬ ‫‪ri.‬‬ ‫מכתב לוייצמן‬
‫‪IM i‬‬ ‫‪si‬‬
‫קשה לדעת אם וייצמן הספיק לפעול‬
‫»ו‪-‬‬ ‫בעניין‪ ,‬כי עם סיום המלחמה שוב לא‬
‫רצה האנס בכל העניין וב‪ 16-‬בדצמבר‪,‬‬
‫חיילי הגדוד העברי בתמרוני ירי‬ ‫משנודע לו )ככל הנראה באמצעות‬
‫מכתב נוסף מאותו חייל( שלמרות סיום‬
‫המלחמה‪ ,‬לקחו את הסכמתו להצטרף‬
‫לגדוד העברי במלוא הרצינות והעבירו‬
‫את הטיפול בנושא לד״ר וייצמן‪ ,‬הוא‬
‫מיהר לשלוח מכתב אל ד״ר וייצמן‪ ,‬בו‬
‫התנצל על שדבר ״כה חסר חשיבות״‬
‫הובא לפניו בעת שהוא כה עסוק בפעי­‬
‫לות למען העם היהודי ורומז שהסכמתו‬
‫להצטרף נבעה מכך ש״חששתי לסרב‬

‫להזמנתם״‪.‬‬
‫וכך כותב האנס הרצל לוייצמן‪:‬‬

‫סו‬