Page 13 - etmol 54

‫בניין ה״טרנספורמטור״ הראשון לייצור חשמל בתל־אביב‪ ,‬ברחוב אלנבי פינת הכרמל‬

‫בראשית המאה נעשה נסיון‪ ,‬ביזמתם של אהרון חיות‬ ‫ומאז ירדו מחירי הנפט בארץ והוא נהפך למצרך עממי‪ .‬לפי‬
‫וסוחרים ירושלמים אחרים‪ ,‬להקים חברה ליבוא נפט לארץ‪:‬‬ ‫ההערכה‪ ,‬השתמשה משפחתו של פלח רגיל בארץ בראשית‬
‫הם קנו בעזרת בנק אפ״ק )קודמו של בנק לאומי( ‪ 50‬אלף‬ ‫המאה בפח נפט לשנה ומשפחה יהודית מהישוב החדש צרכה‬
‫תיבות נפט בטריפולי שבסוריה והביאון ליפו ובכך הצליחו‬
‫להוריד את מחיר הנפט לצרכן ממג׳ידי וחצי הפח לחצי‬ ‫‪ 6-5‬פחים‪.‬‬
‫כדי למנוע אסונות קבעה הממשלה התורכית‪ ,‬כי אסור‬
‫מג׳ידי‪ ,‬אבל לדבר לא היה המשך‪.‬‬ ‫להחזיק בבית או בחנות יותר מתריסר פחי נפט בבת אחת‪.‬‬
‫לצרכי החזקת הנפט הוקמו בכל עיר‪ ,‬מחוצה לה והרחק‬
‫___________קשיים במלחמה___________‬ ‫מבתיה ‪ -‬מחסנים מיוחדים שכונו בשם התורכי ״גאז חנה״‪.‬‬
‫ביפו היה המחסן תחילה קרוב לנמל‪ ,‬סמוך לשער הדרומי‬
‫בימי מלחמת״העולם הראשונה נפסק יבוא הנפט לצרכים‬ ‫של ימינו‪ ,‬לאחר״מכן הרחיקוהו ושיכנוהו באיזור שבו הוקם‬
‫אזרחיים והדבר גרם לסבל רב לתושבי הארץ‪ .‬מחירו של‬
‫פח נפט הגיע ללירה זהב ומעלה ביפו ובתל״אביב‪ .‬חיפשו‬ ‫בית־חולים דונולו של ימינו‪.‬‬
‫דרכים שונות לחסוך בו‪ ,‬כולל מיהולו בשתן‪ ,‬לצרכי מאור‪.‬‬ ‫אסור היה להוביל את הנפט באניות נוסעים או באניות‬
‫תלמידי תל־אביב הכינו את שיעוריהם יחד לפי תור‪ ,‬כל‬ ‫משא עם מטען אחר‪ ,‬וכך הובל הנפט לארץ מבאטום‬
‫פעם בדירה אחרת‪ .‬למרבה הסבל חייבו אז את המהלכים‬ ‫במפרשיות שיועדו למטרה זו‪ .‬העוסקים בהובלת הנפט היו‬
‫ברובם יוונים‪ .‬ההובלה בפנים הארץ היתה על גבי גמלים‬
‫ברחובות העיר בלילות לשאת פנס ביד‪.‬‬
‫בסוף התקופה התורכית היו כבר כמה מקומות שהוארו‬ ‫ולפני הופעת פחי הנפט ‪ -‬בנאדות‪.‬‬
‫בחשמל על״ידי גנרטורים‪ ,‬כמו מלון ״בלה ויסטה״ )״יפה‬ ‫ה״טנקרים״ ‪ -‬מכליות הנפט ‪ -‬החלו להופיע בעולם משנת‬
‫נוף״( על חוף הים של מנשיה ביפו או ב״אוגוסטה ויקטו­‬ ‫‪ 1888‬ואולם אי״אפשר היה להביאן לנמלי הארץ שלא היו‬
‫ריה״‪ ,‬מוסד גרמני על הר‪-‬הזיתים ששימש כאכסניה ובית‪-‬‬ ‫מוגנים ולא היו בהם סידורי הזרמה‪ .‬יחיאל מיכל פינס‪ ,‬עסקן‬
‫חולים‪ ,‬או בראינוע ״עדן״ בתל‪-‬אביב‪ ,‬שהשתמש בחשמל‬
‫לצרכי ההקרנה‪ .‬לאחר הכיבוש הבריטי התרחב השימוש‬ ‫וסופר מראשי הישוב‪ ,‬הציע בשנת ‪ 1895‬להקים בריכת‬
‫המקומי בגנרטורים לחשמל‪ ,‬ובשנת ‪ 1923‬החל רשמית עידן‬ ‫אגירה לנפט)בלשונו ״בית מקוה״( בחוף יפו‪ ,‬ספינות הנפט‬
‫החשמל בארץ ‪ -‬תל‪-‬אביב הוארה על‪-‬ידי תחנת‪-‬כוח שהוק­‬ ‫יתקרבו עד כדי ‪ 70-50‬מטר למקום ובעזרת צינור עור‬
‫מה על‪-‬ידי חברת החשמל הציבורית‪ ,‬אשר יסד פנחס‬ ‫)בלשונו ״שפופרת ארוכה״( יעבירו את הנפט ישר לברי­‬
‫רוטנברג‪ ,‬ואחריה הוארו זו אחר זו שאר ערי הארץ‬ ‫כות‪ .‬תכנית ממשית להבאת נפט במכליות והזרמתו לחוף‬
‫הועלתה שוב ב״‪ 1913‬ביזמתו שלי איש הנפט מרוסיה‪,‬‬
‫וישוביה‪.‬‬ ‫היהודי י׳ כהן‪ ,‬אבל לא נתגשמה בעטיה של מלחמת־העולם‬
‫הראשונה‪ .‬יבוא הנפט לארץ התרכז בידי כמה סוחרים‪.‬‬