Page 15 - etmol 54
P. 15
ריחוק מסביבתו
היתה יד הזרם האוהד את המהפכה משפחתו של מדם ,ולאדימיר -הילד מימין ב״בונד״ ראו בו תופעה מעוררת סק
הבולשביקית על העליונה .מדם היה רנות רבה .הוא היה בנו של רופא
מתנגד חריף ביותר של הבולשביזם אולם כבר בשנת 1910הסתלק מדם צבאי ,בעל דרגה אזרחית המקבילה
הרוסי ושל מנהיגו לנין מתוך נסיונו מן התורה ה״נייטרליסטית״ וניתח את לדרגה צבאית גבוהה ,ולכן כונה האב
בוויכוחים רעיוניים רבים .עמדתו הבי חוסר השחר שבה :אין טעם שסוצי- ״גנרל״ .בנוסף לזה נשאו־ במדם משהו
אה לקרע עמוק בינו לבין ה״בונד״, אליסטים מהפכנים יביטו בהיסטוריה מחזותו של הלא־יהודי .מדם היה שונה
שמדם היה סמלו בעיני רבים .לכן יצא בחוסר אונים ולא יפעלו על פי הרצוי או מחבריו החדשים בתכלית שינוי -
הבלתי רצוי .ואמנם שינה ה״בונד״ את במראהו ובאורח התנהגותו .הייתה בו
מפולין ועקר לארצות-הברית. עמדתו בכיוון של מעורבות-יתר בפעי מידה גדולה של התאפקות ושל עידון
אבל בראשית שנות העשרים הייתה והדבר יצר מידה מסוימת של ריחוק
השפעתה של המהפכה הרוסית גדולה לות תרבותית יהודית. בינו לבין סביבתו ,אף־על־פי שהוא
גם בתוך תנועת הפועלים היהודית לאחר מאסר ארוך הגיע מדם לורשה התערה מאוד בתוך ה״בונד״ .הבדלים
בארצות-הברית .אלו מהמנהיגים שבר בימי מלחמת-העולם הראשונה .הוא אלו גרמו בין השאר ליצירת הילת האג
בות הימים היו למתנגדים החריפים ביו נעשה לאחד הפעילים ביותר בתנועה
תר של הדיקטטורה הבולשביקית ,הגנו התרבותית של ה״בונד״ :הקמת בתי- דה סביבו.
אז בתקיפות רבה על המהפכה הרוסית ספר ,קידום שפת יידיש וטיפוחה של
ועל המשטר הסובייטי ותלו בהם תקוות תרבות חילונית .עם זאת ,המשיך משהחל בפעילות ב״בונד״ נעצר על-
רבות .מדם חש עצמו מבודד גם שם בכתיבה ובהופעות .הוא למד לנאום ואף ידי השלטונות הרוסיים ,גורש
והוא פנה לעבר וכתב את ספר זכרונו- לכתוב ביידיש והיה לו מגע הדוק עם מהאוניברסיטה בקיוב ונאלץ לעזוב את
תיו שהוא pהמעולים בסוגו .מדם המוני פועלים יהודים .עד אז היה איש- רוסיה .הוא הגיע ל״מושבות המהגרים״
הצטיין בכתביו כאיש העיון ,ההגיון העט המרוחק למדי מסביבת הפועלים הרוסים בשווייץ ,שם הצטרף לקבוצות
והמחקר ,אך בזכרונותיו אנו מאזינים ה״בונדאיות״ ,השתתף בוויכוחים
היהודים. המתמידים והחריפים בין נציגי הזרמים
גם להלמות ליבו. היהודיים לגוניהם ונתפרסם כנואם מז
בסופו של דבר היה יהודי גאה .הוא נגד המהפכה הבולשביקית היר .בשנת 1904פירסם מאמר אשר
אמר :מתעלמים מהיהודי בתור יהודי, הוציא לו שם מובהק של איש״הרעיונות
רוצים לקבל יהודים בתור יחידים כחו מדם היה אנטי-ציוני מובהק כמו כל
מר להתבוללות ,אך לא להכיר בתנועת תנועת ה״בונד״ ופעמים רבות התפלמס של ה״בונד״ בשאלות הלאומיות.
הפועלים היהודית ,בייחודה היהודי. עם הציונות בחריפות רבה ,אם-כי בלי
בכל ריב הפורץ בין שני הצדדים ,סופה נופך הגסות שהיה שכיח אז .גם לאחר ה״בונד״ ראה את פתרון השאלה
של הפשרה שתבוא רק מצדנו והוא שהסתלק מרעיון ה״נייטרליזם״ לא דבק הלאומית היהודית במסגרת של אוטונו
מסיק :״אם רצונך בידידים ,עליך לעמוד ברעיון של אומה יהודית עולמית .עם מיה לאומית״תרבותית ברוסיה .רעיון
תום המלחמה והצהרת בלפור פנה אל זה גרם למאבק פנימי בין הזרמים ה
איתן״. הציונים ״החשים עצמם זרים באירופה״ שונים של ה״בונד״ .מדם ביסס את מה
מדם מת בניו-יורק בשנת .1923על בקריאה לנסוע לארץ-ישראל ולהניח לו שקרוי ״תורת הנייטרליזם הלאומי״.
מצבתו בבית-הקברות של הפועלים ולחבריו ״להמשיך ולפעול״ .אך דווקא מדם טען אז שאין להתנבא ולהכריע
היהודים חרתו חבריו :״פה נקבר מדם עצמו נאלץ לעזוב את פולין ולח מראש ,אם יהיה לקיום הלאומי היהודי
ולאדימיר מדם ,האגדה של תנועת המשך או לאו ומבחינה מעשית אין זה
צות את האוקיאנוס בכיוון לאמריקה. עניינם של הסוציאליסטים להתערב
הפועלים היהודית״. עזיבתו נבעה ממשבר שחל בתוך בתהליך ההיסטורי של הטמיעה -אין
ה״בונד״ לאחר המהפכה הרוסית. לעכבו ואין לעודדו .לפיכך ,אוטונומיה
לעיון נוסף :ולאדימיר מדם ,זכרונות - ההשפעות הקומוניסטיות בתנועות לאומית-תרבותית אינה אלא פרי השאי
הפועלים הכלליות והיהודיות גברו .חל פה ליצור מערכת מוסדית-משפטית
בתרגום פסח בן עמרם ,הוצאת י.ל. פילוג ב״בונד״ הרוסי וב״בונד״ הפולני אשר תמנע דיכוי היהודים ותקיים
תנאים להתפתחות חופשית בכל
פרץ; יהודים בתנועות מהפכניות - האפשרויות -הן אם התהליך ההיסטורי
יפעל בכיוון של הקיום הלאומי ,הן אם
בעריכת א .שאלתיאל ,מרכז זלמן שזר.
יפעל בכיוון של טמיעה.
היו אמנם בקרב ה״בונד״ שהבינו
כבר אז שתורה זו איננה עומדת במבחן
ההגיון ואינה ניתנת לביסוס מבחינה
עיונית ,אלא שנסיבות פוליטיות
ואירגוניות הן שגרמו להעלאת הנוסחה
של הנייטרליזם :בדרך זו ביקש
ה״בונד״ לחלץ עצמו מקשיי המערכה
בתפיסה הלאומית של הציונות ושל
הציונים-הסוציאליסטים ומהוויכוח עם
השותפים הסוציאליסטים הרוסים והפו
לנים ,שהתקיפו את ה״בונד״ על שום
לאומיותו וטבעו את האימרה הידועה:
״הבונדאים הם בעצם ציונים שפוחדים
״ממחלת הים״ )ועל כן אינם מפליגים
לציון״(...
5ו