Page 15 - etmol 54

P. 15

‫ריחוק מסביבתו‬

‫היתה יד הזרם האוהד את המהפכה‬ ‫משפחתו של מדם‪ ,‬ולאדימיר ‪ -‬הילד מימין‬ ‫ב״בונד״ ראו בו תופעה מעוררת סק‬
‫הבולשביקית על העליונה‪ .‬מדם היה‬ ‫רנות רבה‪ .‬הוא היה בנו של רופא‬
‫מתנגד חריף ביותר של הבולשביזם‬ ‫אולם כבר בשנת ‪ 1910‬הסתלק מדם‬ ‫צבאי‪ ,‬בעל דרגה אזרחית המקבילה‬
‫הרוסי ושל מנהיגו לנין מתוך נסיונו‬ ‫מן התורה ה״נייטרליסטית״ וניתח את‬ ‫לדרגה צבאית גבוהה‪ ,‬ולכן כונה האב‬
‫בוויכוחים רעיוניים רבים‪ .‬עמדתו הבי‬ ‫חוסר השחר שבה‪ :‬אין טעם שסוצי‪-‬‬ ‫״גנרל״‪ .‬בנוסף לזה נשאו־ במדם משהו‬
‫אה לקרע עמוק בינו לבין ה״בונד״‪,‬‬ ‫אליסטים מהפכנים יביטו בהיסטוריה‬ ‫מחזותו של הלא־יהודי‪ .‬מדם היה שונה‬
‫שמדם היה סמלו בעיני רבים‪ .‬לכן יצא‬ ‫בחוסר אונים ולא יפעלו על פי הרצוי או‬ ‫מחבריו החדשים בתכלית שינוי ‪-‬‬
‫הבלתי רצוי‪ .‬ואמנם שינה ה״בונד״ את‬ ‫במראהו ובאורח התנהגותו‪ .‬הייתה בו‬
‫מפולין ועקר לארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫עמדתו בכיוון של מעורבות‪-‬יתר בפעי‬ ‫מידה גדולה של התאפקות ושל עידון‬
‫אבל בראשית שנות העשרים הייתה‬ ‫והדבר יצר מידה מסוימת של ריחוק‬
‫השפעתה של המהפכה הרוסית גדולה‬ ‫לות תרבותית יהודית‪.‬‬ ‫בינו לבין סביבתו‪ ,‬אף־על־פי שהוא‬
‫גם בתוך תנועת הפועלים היהודית‬ ‫לאחר מאסר ארוך הגיע מדם לורשה‬ ‫התערה מאוד בתוך ה״בונד״‪ .‬הבדלים‬
‫בארצות‪-‬הברית‪ .‬אלו מהמנהיגים שבר‬ ‫בימי מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪ .‬הוא‬ ‫אלו גרמו בין השאר ליצירת הילת האג‬
‫בות הימים היו למתנגדים החריפים ביו‬ ‫נעשה לאחד הפעילים ביותר בתנועה‬
‫תר של הדיקטטורה הבולשביקית‪ ,‬הגנו‬ ‫התרבותית של ה״בונד״‪ :‬הקמת בתי‪-‬‬ ‫דה סביבו‪.‬‬
‫אז בתקיפות רבה על המהפכה הרוסית‬ ‫ספר‪ ,‬קידום שפת יידיש וטיפוחה של‬
‫ועל המשטר הסובייטי ותלו בהם תקוות‬ ‫תרבות חילונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשיך‬ ‫משהחל בפעילות ב״בונד״ נעצר על‪-‬‬
‫רבות‪ .‬מדם חש עצמו מבודד גם שם‬ ‫בכתיבה ובהופעות‪ .‬הוא למד לנאום ואף‬ ‫ידי השלטונות הרוסיים‪ ,‬גורש‬
‫והוא פנה לעבר וכתב את ספר זכרונו‪-‬‬ ‫לכתוב ביידיש והיה לו מגע הדוק עם‬ ‫מהאוניברסיטה בקיוב ונאלץ לעזוב את‬
‫תיו שהוא ‪ p‬המעולים בסוגו‪ .‬מדם‬ ‫המוני פועלים יהודים‪ .‬עד אז היה איש‪-‬‬ ‫רוסיה‪ .‬הוא הגיע ל״מושבות המהגרים״‬
‫הצטיין בכתביו כאיש העיון‪ ,‬ההגיון‬ ‫העט המרוחק למדי מסביבת הפועלים‬ ‫הרוסים בשווייץ‪ ,‬שם הצטרף לקבוצות‬
‫והמחקר‪ ,‬אך בזכרונותיו אנו מאזינים‬ ‫ה״בונדאיות״‪ ,‬השתתף בוויכוחים‬
‫היהודים‪.‬‬ ‫המתמידים והחריפים בין נציגי הזרמים‬
‫גם להלמות ליבו‪.‬‬ ‫היהודיים לגוניהם ונתפרסם כנואם מז‬
‫בסופו של דבר היה יהודי גאה‪ .‬הוא‬ ‫נגד המהפכה הבולשביקית‬ ‫היר‪ .‬בשנת ‪ 1904‬פירסם מאמר אשר‬
‫אמר‪ :‬מתעלמים מהיהודי בתור יהודי‪,‬‬ ‫הוציא לו שם מובהק של איש״הרעיונות‬
‫רוצים לקבל יהודים בתור יחידים כחו‬ ‫מדם היה אנטי‪-‬ציוני מובהק כמו כל‬
‫מר להתבוללות‪ ,‬אך לא להכיר בתנועת‬ ‫תנועת ה״בונד״ ופעמים רבות התפלמס‬ ‫של ה״בונד״ בשאלות הלאומיות‪.‬‬
‫הפועלים היהודית‪ ,‬בייחודה היהודי‪.‬‬ ‫עם הציונות בחריפות רבה‪ ,‬אם‪-‬כי בלי‬
‫בכל ריב הפורץ בין שני הצדדים‪ ,‬סופה‬ ‫נופך הגסות שהיה שכיח אז‪ .‬גם לאחר‬ ‫ה״בונד״ ראה את פתרון השאלה‬
‫של הפשרה שתבוא רק מצדנו והוא‬ ‫שהסתלק מרעיון ה״נייטרליזם״ לא דבק‬ ‫הלאומית היהודית במסגרת של אוטונו‬
‫מסיק‪ :‬״אם רצונך בידידים‪ ,‬עליך לעמוד‬ ‫ברעיון של אומה יהודית עולמית‪ .‬עם‬ ‫מיה לאומית״תרבותית ברוסיה‪ .‬רעיון‬
‫תום המלחמה והצהרת בלפור פנה אל‬ ‫זה גרם למאבק פנימי בין הזרמים ה‬
‫איתן״‪.‬‬ ‫הציונים ״החשים עצמם זרים באירופה״‬ ‫שונים של ה״בונד״‪ .‬מדם ביסס את מה‬
‫מדם מת בניו‪-‬יורק בשנת ‪ .1923‬על‬ ‫בקריאה לנסוע לארץ‪-‬ישראל ולהניח לו‬ ‫שקרוי ״תורת הנייטרליזם הלאומי״‪.‬‬
‫מצבתו בבית‪-‬הקברות של הפועלים‬ ‫ולחבריו ״להמשיך ולפעול״‪ .‬אך דווקא‬ ‫מדם טען אז שאין להתנבא ולהכריע‬
‫היהודים חרתו חבריו‪ :‬״פה נקבר‬ ‫מדם עצמו נאלץ לעזוב את פולין ולח‬ ‫מראש‪ ,‬אם יהיה לקיום הלאומי היהודי‬
‫ולאדימיר מדם‪ ,‬האגדה של תנועת‬ ‫המשך או לאו ומבחינה מעשית אין זה‬
‫צות את האוקיאנוס בכיוון לאמריקה‪.‬‬ ‫עניינם של הסוציאליסטים להתערב‬
‫הפועלים היהודית״‪.‬‬ ‫עזיבתו נבעה ממשבר שחל בתוך‬ ‫בתהליך ההיסטורי של הטמיעה ‪ -‬אין‬
‫ה״בונד״ לאחר המהפכה הרוסית‪.‬‬ ‫לעכבו ואין לעודדו‪ .‬לפיכך‪ ,‬אוטונומיה‬
‫לעיון נוסף‪ :‬ולאדימיר מדם‪ ,‬זכרונות ‪-‬‬ ‫ההשפעות הקומוניסטיות בתנועות‬ ‫לאומית‪-‬תרבותית אינה אלא פרי השאי‬
‫הפועלים הכלליות והיהודיות גברו‪ .‬חל‬ ‫פה ליצור מערכת מוסדית‪-‬משפטית‬
‫בתרגום פסח בן עמרם‪ ,‬הוצאת י‪.‬ל‪.‬‬ ‫פילוג ב״בונד״ הרוסי וב״בונד״ הפולני‬ ‫אשר תמנע דיכוי היהודים ותקיים‬
‫תנאים להתפתחות חופשית בכל‬
‫פרץ; יהודים בתנועות מהפכניות ‪-‬‬ ‫האפשרויות ‪ -‬הן אם התהליך ההיסטורי‬
‫יפעל בכיוון של הקיום הלאומי‪ ,‬הן אם‬
‫בעריכת א‪ .‬שאלתיאל‪ ,‬מרכז זלמן שזר‪.‬‬
‫יפעל בכיוון של טמיעה‪.‬‬
‫היו אמנם בקרב ה״בונד״ שהבינו‬
‫כבר אז שתורה זו איננה עומדת במבחן‬
‫ההגיון ואינה ניתנת לביסוס מבחינה‬
‫עיונית‪ ,‬אלא שנסיבות פוליטיות‬
‫ואירגוניות הן שגרמו להעלאת הנוסחה‬
‫של הנייטרליזם‪ :‬בדרך זו ביקש‬
‫ה״בונד״ לחלץ עצמו מקשיי המערכה‬
‫בתפיסה הלאומית של הציונות ושל‬
‫הציונים‪-‬הסוציאליסטים ומהוויכוח עם‬
‫השותפים הסוציאליסטים הרוסים והפו‬
‫לנים‪ ,‬שהתקיפו את ה״בונד״ על שום‬
‫לאומיותו וטבעו את האימרה הידועה‪:‬‬
‫״הבונדאים הם בעצם ציונים שפוחדים‬

‫״ממחלת הים״ )ועל כן אינם מפליגים‬

‫לציון״(‪...‬‬

‫‪5‬ו‬

10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20