Page 18 - etmol 54
P. 18

‫המלחמה והמצור‬                                           ‫לשיאו ובייחוד בעמדות האחרונות של‬           ‫לאלה אשר נחבאו אל הכלים ויאמרו‪:‬‬
                                                                                    ‫הקומונארים‪:‬‬    ‫כל אשר ייקרא שלוש פעמים בשם ולא‬
                                    ‫והיא‬                                                           ‫יבוא דמו בראשו‪ .‬ויחרדו האנשים לש­‬
                                                        ‫״וכאשר נטו צללי ערב‪ ,‬האירו ברקי‬            ‫מוע ויפתחו את חלונותיהם ויאמרו‪ :‬הנה‬
   ‫להט החרב׳‪.‬ה מתהפכת‬                                   ‫הקני‪-‬אונים )התותחים( את הלילה‪ ,‬כי‬          ‫כי קראתם לנו ופקודותיכם נשמור‪ .‬ויצ­‬
                    ‫בי?‬                                 ‫לא חדלו מהמטיר אש פלדות מכל העב­‬           ‫או בחפזון וילכו אחריהם כצאן לטבח‬
                                                        ‫רים‪ ,‬ויינתקו מורשי לבבי‪ .‬והלכתי‬
           ‫צרפת ואשכנז‬                                  ‫בחדר המיטות הלוך ושוב ולא מצאתי לי‬                                            ‫יובל״‪.‬‬
      ‫וסכסוכי צרפתים כצרפתים‬                            ‫מנוח‪ .‬ואחר כל רעם וברק אשר עבר‬             ‫ראללער מתאר את ראשי הקומונה‬
                                                        ‫לפני‪ ,‬פניתי כה וכה לראות אם לא עלה‬
         ‫ע ר ו כ י ם בכל י ש פ י ר י ס על סהרת הקדש‬     ‫המוות בחלוני ואומר מי יתן בוקר להס­‬                  ‫בפאריז ומפרט את תלבושתם‪:‬‬
                                                        ‫תיר עמל מעיני‪ .‬אולם אהה! כדורים‬            ‫״לפני קירות בית״הבחירה )בית‬
                  ‫כיד סופר נאמן אשר‬                     ‫חדשים לבוקר יום הארבעה ועשרים‬              ‫הנבחרים( נטעו להם את אוהל אפנדם;‬
                   ‫למראה עיניו שפט‬                      ‫לחודש )יום הכניסה של צבא הממשלה‬            ‫יריעות ארגמן מעשה רקם ושוליהם זהב‬
                                                        ‫לפאריז( נצפנו‪ ,‬להפריע את צבאות‬             ‫מעשה חושב‪ ,‬נטויות על ראשיהם‬
     ‫יצחק אייזק ראללער‬                                  ‫הממשלה מעבור דרך הפרדס אשר כוננו‬           ‫מלמעלה לכבוד ולתפארת‪ .‬את סמל‬
                                                        ‫פעמיהם‪ .‬וישליכו זה אל זה אש אוכלה‪,‬‬         ‫הקנאה‪ ,‬הוא סמל הקומי־אונים‬
                ‫היושב בשבת תחכמוני‬                      ‫ואלה ואלה נשרפים חזו עינינו‪ .‬חבלי‬          ‫)הקומונארים( חבוש מצנפת אדומה‬
   ‫בין בעלי אספות דו ר שי חכמת כני הקדם‬                 ‫שאול סבבוני ומוקשי מוות קדמונו‪ ,‬כי‬         ‫כתולע לאות ברית‪ ,‬בתווך הציגו‪.‬‬
                                                                                                   ‫ומשני עבריו הושיבו את זקני הקומי־‬
  ‫כעיר הגדולה לאלהים פאריז הכירה‬                         ‫לחמו באין הפוגות וחיינו תלאו מנגד״‪.‬‬       ‫אונים עם ראשי חברת האחדות )מפלגת‬
                                                        ‫אנשי הקומונה יודעים כי זו שעתם‬             ‫הקומונה(‪ ,‬איש איש על כסאו מלובשים‬
        ‫וכעל כרית דורשי תושיה כארצות שונות‬                                                         ‫בגדי הוד ואזורי מתניהם אדומים כשני‬
                                                          ‫האחרונה אבל הם ממשיכים במלחמה‪:‬‬           ‫ופני להבים פניהם‪ .‬וכל העם עוברים‬
                             ‫מחכר ספר‬                   ‫״ובשעה הרביעית אחר הצהרים‬                  ‫לפניהם למאות ולאלפים וישירו ויזמרו‬
                                                        ‫נפעמנו לקול רעש גדול במחנה הקומי‪-‬‬          ‫ויקראו‪ :‬׳תחי ממשלת הקומיאונים!׳‬
              ‫מצבת עולם‬                                 ‫אונים‪ ,‬אשר צעקו מרה‪ :‬׳אהה‪ ,‬כי הגיעו‬        ‫והמקנאים )התותחנים( גם הם נתנו את‬
                                                        ‫צבאות ווערסאייללעס עדינו׳‪ .‬ואזנינו‬         ‫אותותם‪ ,‬אותות ישועה‪ ,‬חוצבי להבות‬
  ‫לפענח נעלמים ‪v‬כסוד שיח א שם נ עו ר מלך צידון‬          ‫צללו לקול שוועת הבאים בתוך תמרות‬
                                                        ‫העשן לפקוד עליהם‪ .‬ובתוך הרעש אש‬                        ‫אש והיה קול הקריה הומה״‪.‬‬
             ‫אמסטרדם‬                                    ‫נוראה ואיומה‪ ,‬אשר כיהתה את עיני‬            ‫הקומונארים עמדו בגבורה במשך‬
                                                        ‫הרואים‪ .‬והאחרון הכביד‪ ,‬הוא קול‬             ‫שבעים־ושנים ימים )מה״‪ 18‬באפריל‬
                 ‫בדפוס האחים יעוריססאן‪ /‬מי^פניכ ב׳ דוד‬  ‫הקומי‪-‬אונים‪ ,‬אשר שאגו כאריות‬               ‫‪ 1871‬עד ‪ 28‬למאי ‪ (1871‬אולם לבסוף‬
                                                        ‫וככפירים נהמו‪ :‬׳לא! כי מות תמותון‬          ‫כשל כוחם והם נכנעו לפני כוחות‬
                  ‫שנת תרליח‪eS‬׳‪p‬‬                         ‫ופה יפלו פגריכם!׳ ויתחזקו על עמדם‬          ‫הממשלה הצרפתית‪ ,‬שלאחר כניעת פא­‬
                                                        ‫וילחמו יחד כפראים למודי מדבר ויפלו‬         ‫ריז עברה לוורסיי‪ .‬ראללער מתאר את‬
          ‫דים מטולאים מגועלים בדמים ונעלים‬              ‫חללים רבים ארצה‪ .‬ויצעקו צעקה גדו­‬          ‫מלחמתם הנואשת של הקומונארים מה­‬
          ‫וכובעים בלים ורעים נצברו חמרים חמ‪-‬‬            ‫לה‪ ,‬אשר קרעה את סגור לבבינו‪.‬‬               ‫יום הראשון עד לאחרון‪ .‬ליד ביתו הקי­‬
          ‫רים מכל העברים‪ .‬אבני הסוללות‬                  ‫ונשינו וטפינו הורידו עליהם כנחל‬            ‫מו הקומונארים עמדה והסכנה לו‬
          ‫המנופצות שכבו לארץ חוצות ולמכשול‬              ‫דמעה‪ ,‬כי נפקחו מקורי עפעפיהם‪,‬‬              ‫ולמשפחתו היתה גדולה‪ :‬״ואני הכותב‬
          ‫לרגלי העוברים היו‪ .‬עגלות מלאות‬                                                           ‫במבוכה גדולה באתי ועצמותי רחפו‬
          ‫פצועי המלחמה עברו למכביר בשוקים‬                 ‫בראותם איך אכלו זה את זה בכל פה״‪.‬‬        ‫מאוד‪ ,‬כי היה לבי חרד על נפשות ביתי‪,‬‬
           ‫וברחובות ויעוררו את האבל‪ .‬ועל כולם‬                                                      ‫בראותי הסוללה הגדולה אשר הקימו‬
           ‫הקברים החדשים אשר נחפרו בירכתי‬                    ‫בפרוע פרעות בצרפת‬                     ‫הקומי‪-‬אונים לפני פתח ביתי מאבני‬
           ‫המגרשים‪ ,‬הם העידו והגידו את אשר‬                                                         ‫מחצב אשר היו למרמס רגל )כלומר‪,‬‬
                                                        ‫תם המחזה והקרבות נסתיימו‪ .‬צבאות‬            ‫מאבני המדרכה( ואת קני‪-‬אונים )התות­‬
                     ‫נעשה בפרוע פרעות בצרפת״‪.‬‬           ‫הממשלה נכנסו לפאריז ובילו חמתם‬             ‫חים( הגדולים אשר הציגו תחתיה‪ ,‬לי­‬
           ‫ראללער מתאר במילים נרגשות את‬                 ‫בקומונארים‪ ,‬שהוצאו להורג‪ .‬את‬
           ‫מחירה של המלחמה‪ ,‬אומר בי פאריז‬               ‫קרבנותיהם מעריכים בין שלושים עד‬                                   ‫רות זעם ועברה״‪.‬‬
           ‫מיאנה להינחם‪ ,‬ומסיים את הספר בדב­‬            ‫ארבעים אלף נפש‪ .‬רבים הוגלו לארצות‬
                                                                                                            ‫הקרב האחרון‬
                                           ‫רי נחמה‪:‬‬                                        ‫גזירה‪:‬‬
           ‫״אולם לאט לאט נרפא משובתה וה­‬                ‫״והעיר פאריז עוד לא הסירה את‬               ‫העמדה של הקומונארים ״משכה״‬
           ‫עיר העליזה מימי קדם שכחה את ימי‬              ‫צעיף אלמנותה מעל פניה‪ .‬כי ישבו‬             ‫אליה התקפות של כוחות הממשלה‬
                                                        ‫השופטים כסאות למשפט‪ ,‬מי ימות‪ ,‬ומי‬          ‫וראללער ובני ביתו כמעט נפגעו‪:‬‬
             ‫עניה ומרודיה וכנשר חידשה נעוריה״‪.‬‬          ‫יגלה בראש גולים אל איי הים‪ .‬והנשפ‪-‬‬         ‫״כפשע היה בינינו ובין המוות‪ ,‬כי נפלו‬
                                                        ‫טים עברו בחוצות קריה למאות ולאל­‬           ‫כדוריהם גם אל חדרי מושבתנו ופתותי‪-‬‬
                                                        ‫פים לרצות את עוונם‪ ,‬ואוחזי חרב‬             ‫ברזל גדולים כבף איש‪ ,‬אשר נבקעו‬
                                                        ‫מלומדי מלחמה מימינם ומשמאלם‪ .‬מפה‬           ‫מעל ראשינו על גג ביתי ועל חצרי נפלו‬
                                                        ‫ומפה נראו בתים גדולים וטובים אשר‬           ‫למכביר״‪ .‬הוא מפאר את עוז רוחם של‬
                                                        ‫נהפכו לגלים ועשנם כעשן הכבשן עלה‬           ‫הקומונארים ומדגיש את חלקן של‬
                                                        ‫כי עוד לא עממו גחלתם‪ .‬וגם הבתים‬            ‫הנשים בקרבות‪ .‬הללו נהרו מכל העב­‬
                                                        ‫אשר נשארו על תלם הפכו את עינם‪ ,‬כי‬          ‫רים לעזור לקומונארים ו״לחמו בכל עוז‬
                                                        ‫נמלאו חברבורות ונקבים יען נגעו בהם‬         ‫במשך שעות רבות״‪ .‬הוא מרבה לספר‬
                                                        ‫כדורי הרובים לרעה‪ .‬שברי כלי מלחמה‬          ‫על היום האחרון‪ ,‬שבו הגיע שפך הדמים‬
                                                        ‫מלאו את האדמה‪ .‬חרבות ורמחים‪,‬‬
                                                        ‫לארץ נשלכים‪ ,‬נראו בכל הדרכים‪ .‬בג‪-‬‬

                                                                                                   ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23