Page 18 - etmol 54
P. 18
המלחמה והמצור לשיאו ובייחוד בעמדות האחרונות של לאלה אשר נחבאו אל הכלים ויאמרו:
הקומונארים: כל אשר ייקרא שלוש פעמים בשם ולא
והיא יבוא דמו בראשו .ויחרדו האנשים לש
״וכאשר נטו צללי ערב ,האירו ברקי מוע ויפתחו את חלונותיהם ויאמרו :הנה
להט החרב׳.ה מתהפכת הקני-אונים )התותחים( את הלילה ,כי כי קראתם לנו ופקודותיכם נשמור .ויצ
בי? לא חדלו מהמטיר אש פלדות מכל העב או בחפזון וילכו אחריהם כצאן לטבח
רים ,ויינתקו מורשי לבבי .והלכתי
צרפת ואשכנז בחדר המיטות הלוך ושוב ולא מצאתי לי יובל״.
וסכסוכי צרפתים כצרפתים מנוח .ואחר כל רעם וברק אשר עבר ראללער מתאר את ראשי הקומונה
לפני ,פניתי כה וכה לראות אם לא עלה
ע ר ו כ י ם בכל י ש פ י ר י ס על סהרת הקדש המוות בחלוני ואומר מי יתן בוקר להס בפאריז ומפרט את תלבושתם:
תיר עמל מעיני .אולם אהה! כדורים ״לפני קירות בית״הבחירה )בית
כיד סופר נאמן אשר חדשים לבוקר יום הארבעה ועשרים הנבחרים( נטעו להם את אוהל אפנדם;
למראה עיניו שפט לחודש )יום הכניסה של צבא הממשלה יריעות ארגמן מעשה רקם ושוליהם זהב
לפאריז( נצפנו ,להפריע את צבאות מעשה חושב ,נטויות על ראשיהם
יצחק אייזק ראללער הממשלה מעבור דרך הפרדס אשר כוננו מלמעלה לכבוד ולתפארת .את סמל
פעמיהם .וישליכו זה אל זה אש אוכלה, הקנאה ,הוא סמל הקומי־אונים
היושב בשבת תחכמוני ואלה ואלה נשרפים חזו עינינו .חבלי )הקומונארים( חבוש מצנפת אדומה
בין בעלי אספות דו ר שי חכמת כני הקדם שאול סבבוני ומוקשי מוות קדמונו ,כי כתולע לאות ברית ,בתווך הציגו.
ומשני עבריו הושיבו את זקני הקומי־
כעיר הגדולה לאלהים פאריז הכירה לחמו באין הפוגות וחיינו תלאו מנגד״. אונים עם ראשי חברת האחדות )מפלגת
אנשי הקומונה יודעים כי זו שעתם הקומונה( ,איש איש על כסאו מלובשים
וכעל כרית דורשי תושיה כארצות שונות בגדי הוד ואזורי מתניהם אדומים כשני
האחרונה אבל הם ממשיכים במלחמה: ופני להבים פניהם .וכל העם עוברים
מחכר ספר ״ובשעה הרביעית אחר הצהרים לפניהם למאות ולאלפים וישירו ויזמרו
נפעמנו לקול רעש גדול במחנה הקומי- ויקראו :׳תחי ממשלת הקומיאונים!׳
מצבת עולם אונים ,אשר צעקו מרה :׳אהה ,כי הגיעו והמקנאים )התותחנים( גם הם נתנו את
צבאות ווערסאייללעס עדינו׳ .ואזנינו אותותם ,אותות ישועה ,חוצבי להבות
לפענח נעלמים vכסוד שיח א שם נ עו ר מלך צידון צללו לקול שוועת הבאים בתוך תמרות
העשן לפקוד עליהם .ובתוך הרעש אש אש והיה קול הקריה הומה״.
אמסטרדם נוראה ואיומה ,אשר כיהתה את עיני הקומונארים עמדו בגבורה במשך
הרואים .והאחרון הכביד ,הוא קול שבעים־ושנים ימים )מה״ 18באפריל
בדפוס האחים יעוריססאן /מי^פניכ ב׳ דוד הקומי-אונים ,אשר שאגו כאריות 1871עד 28למאי (1871אולם לבסוף
וככפירים נהמו :׳לא! כי מות תמותון כשל כוחם והם נכנעו לפני כוחות
שנת תרליחeS׳p ופה יפלו פגריכם!׳ ויתחזקו על עמדם הממשלה הצרפתית ,שלאחר כניעת פא
וילחמו יחד כפראים למודי מדבר ויפלו ריז עברה לוורסיי .ראללער מתאר את
דים מטולאים מגועלים בדמים ונעלים חללים רבים ארצה .ויצעקו צעקה גדו מלחמתם הנואשת של הקומונארים מה
וכובעים בלים ורעים נצברו חמרים חמ- לה ,אשר קרעה את סגור לבבינו. יום הראשון עד לאחרון .ליד ביתו הקי
רים מכל העברים .אבני הסוללות ונשינו וטפינו הורידו עליהם כנחל מו הקומונארים עמדה והסכנה לו
המנופצות שכבו לארץ חוצות ולמכשול דמעה ,כי נפקחו מקורי עפעפיהם, ולמשפחתו היתה גדולה :״ואני הכותב
לרגלי העוברים היו .עגלות מלאות במבוכה גדולה באתי ועצמותי רחפו
פצועי המלחמה עברו למכביר בשוקים בראותם איך אכלו זה את זה בכל פה״. מאוד ,כי היה לבי חרד על נפשות ביתי,
וברחובות ויעוררו את האבל .ועל כולם בראותי הסוללה הגדולה אשר הקימו
הקברים החדשים אשר נחפרו בירכתי בפרוע פרעות בצרפת הקומי-אונים לפני פתח ביתי מאבני
המגרשים ,הם העידו והגידו את אשר מחצב אשר היו למרמס רגל )כלומר,
תם המחזה והקרבות נסתיימו .צבאות מאבני המדרכה( ואת קני-אונים )התות
נעשה בפרוע פרעות בצרפת״. הממשלה נכנסו לפאריז ובילו חמתם חים( הגדולים אשר הציגו תחתיה ,לי
ראללער מתאר במילים נרגשות את בקומונארים ,שהוצאו להורג .את
מחירה של המלחמה ,אומר בי פאריז קרבנותיהם מעריכים בין שלושים עד רות זעם ועברה״.
מיאנה להינחם ,ומסיים את הספר בדב ארבעים אלף נפש .רבים הוגלו לארצות
הקרב האחרון
רי נחמה: גזירה:
״אולם לאט לאט נרפא משובתה וה ״והעיר פאריז עוד לא הסירה את העמדה של הקומונארים ״משכה״
עיר העליזה מימי קדם שכחה את ימי צעיף אלמנותה מעל פניה .כי ישבו אליה התקפות של כוחות הממשלה
השופטים כסאות למשפט ,מי ימות ,ומי וראללער ובני ביתו כמעט נפגעו:
עניה ומרודיה וכנשר חידשה נעוריה״. יגלה בראש גולים אל איי הים .והנשפ- ״כפשע היה בינינו ובין המוות ,כי נפלו
טים עברו בחוצות קריה למאות ולאל כדוריהם גם אל חדרי מושבתנו ופתותי-
פים לרצות את עוונם ,ואוחזי חרב ברזל גדולים כבף איש ,אשר נבקעו
מלומדי מלחמה מימינם ומשמאלם .מפה מעל ראשינו על גג ביתי ועל חצרי נפלו
ומפה נראו בתים גדולים וטובים אשר למכביר״ .הוא מפאר את עוז רוחם של
נהפכו לגלים ועשנם כעשן הכבשן עלה הקומונארים ומדגיש את חלקן של
כי עוד לא עממו גחלתם .וגם הבתים הנשים בקרבות .הללו נהרו מכל העב
אשר נשארו על תלם הפכו את עינם ,כי רים לעזור לקומונארים ו״לחמו בכל עוז
נמלאו חברבורות ונקבים יען נגעו בהם במשך שעות רבות״ .הוא מרבה לספר
כדורי הרובים לרעה .שברי כלי מלחמה על היום האחרון ,שבו הגיע שפך הדמים
מלאו את האדמה .חרבות ורמחים,
לארץ נשלכים ,נראו בכל הדרכים .בג-
18