Page 112 - חיי יוסף
P. 112

‫חיי יוסף • ‪202-195‬‬

                                                  ‫לט‪ .‬מינוי משלחת ירושלמית נגד יוספוס‬

          ‫(‪  )195‬ושמעון‪ ,‬כאשר שמע את הדברים האלה מפי חנן‪ ,‬ביקשם לשתוק ולא לתת‬
          ‫פומבי לדבריהם; שהרי אמר שכבר נתן את דעתו לכך שאורחק מהר מן הגליל‪ .‬אז‬
          ‫זימן את ָאחיו של יוחנן‪ 236‬וציווהו לשלוח מתנות לאנשי חנן; שהרי אמר שכך ישכנע‬
          ‫אותם לשנות מהר את דעתם‪  )196( .‬ואכן‪ ,‬לבסוף הצליח שמעון לעשות את אשר‬
          ‫תכנן‪ .‬כי חנן ואנשיו הושחתו על ידי הכספים והסכימו להשליך אותי מן הגליל‪,‬‬
          ‫וזאת בלי שאיש אחר בעיר ידע את הדבר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הם החליטו לשלוח (נגדי‪,‬‬
          ‫לגליל) אנשים השונים (זה מזה) בייחוסם אך השווים בהשכלתם‪  )197( :‬מהם היו‬
          ‫שניים – יונתן וחנניה – מבני העם‪ 237,‬בני האסכולה הפרושית; השלישי‪ ,‬יועזר‪ ,‬היה‬
          ‫ממשפחה כוהנית ופרושי אף הוא; ואילו שמעון‪ ,‬הצעיר שבהם‪ ,‬התייחס על כוהנים‬
          ‫גדולים‪  )198( .‬אותם ציו ּו לברר‪ ,‬בהגיעם להמון הגליליים‪ ,‬מה הסיבה שבגללה הם‬
          ‫אוהבים אותי‪ .‬אם יגידו שזאת משום שאני ירושלמי‪ ,‬שיגידו שאף הם ארבעתם‬
          ‫אנשי העיר ההיא; ואם זה בגלל ידיעתי בחוקים‪ ,‬שיגידו שאף הם אינם חסרי ידע‬
          ‫כלל ועיקר‪ 238‬בנוגע למנהגי האבות; אך אם‪ ,‬לבסוף‪ ,‬זה בגלל ייחוסי על הכהונה‬

                                                ‫שאוהבים אותי‪ ,‬שיענו שגם שניים מהם הם כאלה‪.‬‬

                                                              ‫מ‪ .‬המשלחת יוצאת לגליל‬

     ‫(‪  )199‬לאחר שהם הנחו כך את אנשי יונתן‪ 239,‬מסרו להם ארבעים אלף (מטבעות)‬
     ‫כסף מכספי הציבור‪  )200( .‬ומאחר ששמעו שגלילי אחד בשם ישוע‪ ,‬שהייתה לו‬
     ‫יחידה של שש מאות אנשים חמושים‪ ,‬שהה בירושלים‪ ,‬הם שלחו לקרוא לו; הם‬
     ‫נתנו לו שכר שלושה חודשים וציו ּוהו ללוות את אנשי יונתן ולציית לפקודותיהם‪.‬‬
     ‫הם גם נתנו לשלוש מאות מאנשי העיר כסף למזון כולם וציו ּום ללוות אף הם את‬
     ‫השליחים‪  )201( .‬ובכן‪ ,‬לאחר שאלה נעתרו והתכוננו היטב לנסיעה‪ ,‬אנשי יונתן‬
     ‫יצאו לדרך עמם וצירפו אליהם גם את א ִחיו של יוחנן ומאה אנשים חמושים‪240.‬‬
     ‫(‪  )202‬הם נשאו אתם פקודות מאלה אשר שלחום‪( ,‬ולפיהן‪ ):‬אם מרצון אניח את‬
     ‫הנשק יש לשולחי חי לירושלים‪ ,‬אך אם אתנגד אין לחשוש להרוג אותי‪ ,‬שהרי‬

     ‫המשלחת‪ .‬יש להדגיש שצירוף זה אינו מוציא את‬                               ‫‪ 2	36‬שהיה בירושלים; ראו סע' ‪.190‬‬
     ‫יונתן‪ ,‬כאילו מדובר באנשיו בלבד‪ ,‬אלא פירושו‬         ‫‪ 	237‬כלומר‪ ,‬הם לא היו כוהנים‪ .‬למינוח זה ראו גם‪:‬‬
     ‫"יונתן ואנשיו"‪ ,‬כפי שעולה גם מכך שלא מעט‬
     ‫פעמים מדבר יוספוס על "יונתן ואלה אשר עמו"‬                               ‫קדמוניות היהודים יד‪.491 ,78 ,‬‬
                                                                               ‫‪ 2	38‬לתרגום השוו לעיל‪ ,‬הערה ‪.1‬‬
               ‫ואין להבחין בין שימושו בשני הצירופים‪.‬‬
     ‫‪ 	240‬על אף היעדר היידוע נראה שהכוונה לאלה שבאו‬     ‫‪ 	239‬כאן מתברר שהעובדה שיונתן נזכר לפני כולם‬

                               ‫לבירה עמם; ראו סע' ‪.190‬‬  ‫בסע' ‪ 197‬משקפת את עמידתו בראש המשלחת;‬

                                                        ‫הצירוף "אנשי יונתן" ישמש מכאן ואילך לציון‬

‫‪103‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117