Page 141 - חיי יוסף
P. 141

‫חיי יוסף • ‪389-382‬‬

‫כתבו למלך וביקשו ממנו להגיע אליהם כדי ליטול את העיר לידיו‪  )382( .‬המלך‬
‫הבטיח לבוא והשיב במכתב שנתן לאחד ממשרתיו האישיים‪ 397,‬קריס ּפוס שמו‪398,‬‬
‫יהודי מלידה‪ ,‬כדי שיביאוֹ לאנשי טבריה‪  )383( .‬כאשר זיהוהו הגליליים כשהוא‬
‫נושא את המכתב הם עצרוהו והביאוהו אלי; וכל ההמון‪ ,‬כאשר שמע (את הדבר)‪,‬‬
‫התרעם ואחז בכלי נשק‪  )384( .‬אחרי שהתכנסו כולם מכל ֵעבר הם באו למחרת‬
‫לעיר אסוכיס‪ ,‬שבה לנתי‪ .‬הם הרבו לצווח בהכריזם על טבריה כבוגדת וידידת‬
‫המלך‪ ,‬וביקשו שארשה להם לרדת ולעקור את העיר מן השורש; שכן היו עוינים‬

                                 ‫את אנשי טבריה באותה מידה כמו את אנשי ציפורי‪.‬‬

                                                      ‫סט‪ .‬יוספוס מציל את טבריה‬

‫(‪  )385‬בשמעי (את הדברים) הייתי נבוך (כי לא ידעתי) באיזה אופן אוכל לחלץ‬
‫את טבריה מרוגז הגליליים‪ .‬הרי לא יכולתי להכחיש שאנשי טבריה כתבו וזימנו‬
‫את המלך‪ ,‬שכן דברי התשובה שלו אליהם הוכיחו את האמת‪  )386( 399.‬ובכן‪ ,‬אחרי‬

                                                                 ‫ששקלתי זמן רב‪ ,‬אמרתי‪:‬‬

‫שאנשי טבריה פשעו‪ ,‬יודע גם אני; לא אמנע אתכם מלבזוז את העיר שלהם‪.‬‬
‫אולם בכל זאת יש לעשות דברים כאלה רק מתוך שיקול דעת‪ 400.‬הרי לא רק‬
‫אנשי טבריה היו לבוגדים בחירות שלנו‪ ,‬אלא גם רבים מן האנשים הנכבדים‬
‫ביותר בגליל‪ַ   )387( .‬המתינו אפוא עד שאגלה בדיוק מי הם האחראים‪ ,‬ואז‬

            ‫יהיו כולם בידכם לרבות אלה שתוכלו להביא (למשפט) בעצמכם‪.‬‬

‫(‪  )388‬באמרי זאת שכנעתי את ההמון והם התפזרו לאחר ששכך כעסם‪ .‬ציוויתי‬
‫לכבול את שלוחו של המלך‪ ,‬אולם אחרי ימים לא רבים‪ ,‬אחרי שהעמדתי פנים‬
‫כאילו עלי לעזוב את הממלכה כדי לטפל באיזה צורך דחוף שלי‪ 401,‬זימנתי את‬
‫קריספוס בחשאי והנחיתי אותו ְל ַש ֵּכר את החייל השומר עליו ולברוח אל המלך;‬
‫שהרי (כך הבטחתי) איש לא ירדוף אחריו‪  )389( .‬והלה‪ ,‬שקיבל את הנחייתי‪ ,‬אכן‬

                                            ‫בסע' ‪.255‬‬   ‫‪ 3	97‬מילולית‪" ,‬אחד מאנשי חדר מיטתו" = ‪cubicularius,‬‬
                  ‫‪ 4	00‬השוו‪ :‬קדמוניות היהודים יד‪.167 ,‬‬  ‫‪ .chamberlain‬לבעל תפקיד זה בחצרו של אביו‬
‫‪ 	401‬לצירוף "צורך דחוף" השוו‪ :‬שרקנברג‪ ,‬כורח‪ ,‬עמ' ‪.62‬‬    ‫ראו‪ :‬מעשי השליחים יב כ; שוורץ‪ ,‬אגריפס‪ ,‬עמ'‬
‫נראה שכוונת יוספוס הייתה לאפשר את בריחתו‬
‫של קריספוס בזמן שהכול מאמינים שיוספוס איננו‬                                                    ‫‪ ,127‬הערה ‪.24‬‬
                  ‫אחראי לעניינים‪ .‬וראו הערה ‪.342‬‬        ‫‪ 	398‬לפי הפרטים הבאים והצורך למסור אותם נראה‬

                                                                  ‫שאין לזהותו עם הפקיד הנזכר בסע' ‪.33‬‬
                                                        ‫‪ 	399‬פעלי ההכחשה וההוכחה (על סמך מסמך) כמו‬

                                                                                                              ‫‪132‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146