Page 147 - חיי יוסף
P. 147
חיי יוסף • 418-415
נשאתי לאישה בתולה מסוימת – אישה מקומית מן השבויות שנשבו בקיסריה431.
( )415אך היא לא נשארה אצלי זמן רב ,אלא עזבה 432אותי כאשר שוחררתי ונסעתי
עם אספסיאנוס לאלכסנדריה 433.נשאתי אישה אחרת באלכסנדריה )416( .ואחרי
שמשם נשלחתי יחד עם טיטוס למצור על ירושלים הסתכנתי פעמים רבות במוות
משום שהיהודים היו להוטים לתפוס אותי לשם נקמה 434,ואילו הרומאים ,כל אימת
שגברו עליהם (היהודים) ,סברו שזה היה בשל בגידה מצדי; היו צווחות אין סוף
לקיסר הדורשות שיעניש אותי כאילו אני בוגד גם בהם )417( 435.אולם טיטוס
קיסר ,שלא נעלמו ממנו היסודות של מזל שיש בכל מלחמה ,שם קץ ,בשתיקתו,
להתקפות החיילים עלי .וכאשר כבר השתלט טיטוס קיסר על עירם של הירושלמים,
הוא שידל אותי פעמים רבות לקחת מחורבות עיר אבותי כל אשר אחפוץ לקחת;
שהרי אמר ,שהוא עצמו מאשר (את הדבר) )418( .אולם אני ,בנפול עיר אבותי
"קלות הדעת והחוצפה של מינן" .אפשר שיש כאן 431נראה שיוספוס מדגיש שהנישואין היו במצוות
ביטוי לניסיונו האישי ,המשתקף כאן ולהלן ,סע' אספסיאנוס בשל חוסר הנחת שלו מנישואיו עם
.426אשר להליך הגירושין ,אם היה ,אין יוספוס נכנס שבויה; הוא עצמו מציין פעמים אחדות שאסור
כאן לפרטים משפטיים ,לא רומיים ולא יהודיים; לכוהן לשאת שבויה (קדמוניות היהודים ג ;276 ,נגד
להשערות שונות בנושא ראו :זיגרט ואחרים ,ח"י, אפיון א ;35 ,וראו גם :קדמוניות היהודים יג,292 ,
עמ' .183–182מכל מקום ,אין ללמוד מן העובדה .)372מאותה סיבה הוא גם מציין שהיא הייתה
שנשא נשים נוספות (כאמור בסוף הסעיף ובסע' בתולה .יש לציין ,שלפי מלחמת היהודים ה419 ,
)427שנישואיו עם זאת פורקו רשמית .מצד אחד הייתה ליוספוס אישה קודמת ,שהייתה בירושלים
רואים בסע' 426שהוא יודע לספר על גירושיו אם בעת המצור הרומי .אם אכן כך (ואין כאן רק
רצונו בכך ,ומצד אחר אין לשכוח שנישואין עם תוספת רטורית לפי העניין שם) ,אפשר שנפטרה,
יותר מאישה אחת היו תופעה מצויה בזמנו (ראו: נהרגה או נעלמה במצור; במלחמת היהודים ה,
אילן ,נשים יהודיות ,עמ' ;88–85שרמר ,זכר ונקבה 544 ,533הוא מספר שאביו ואמו נכלאו בידי
בראם ,עמ' )204–195ובוודאי באו בחשבון כאשר המורדים ,ואפשר שגם היא סבלה מידם .ואפשר גם
האישה הראשונה עזבה למעשה .אינני רואה סיבה שהוא גירש אותה או שבכל אופן נאסרה עליו כדין
לתרגם כמו פלטיא ויוסה כאילו "עזבה" לשון סגי שבויה (וראו :משנה ,כתובות ב ט) .בסעיף הבא
נהור והכוונה שהאישה נפטרה .לשון מליצית כזאת
אינה אופיינית לספרנו ומקשה את ההנגדה ל"לא ובסע' 427יספר יוספוס על עוד שתי נשים.
נשארה אצלי זמן רב" .כמו כן קשה לתרגם "כאשר 432לנוסח – שהיא עזבה ולא שגורשה ,כפי שתרגם
שוחררתי והלכתי עם אספסיאנוס היא הסתלקה ויסטון – ראו :זיגרט ואחרים ,ח"י ,עמ' ,9הערה
לאלכסנדריה" ,כי לפי תרגום כזה קשה להבין את ( 31כל כתבי היד גורסים כאן לא [ ἀπηλλάγηגוף
המשפט הבא ,המלמד שיוספוס עצמו נסע לעיר שלישי] אלא – ἀπηλλάγηνגוף ראשון ,אך כל
המהדירים מתקנים לגוף שלישי ,לפי העניין ולפי
ההיא. הקלות שבה מתוספת האות νגם במקומות לא
433יוספוס נלווה לאספסיאנוס כאשר נסע לה; וראו :שוורץ ,שני חיי יוסף ,עמ' .)317–316
לאלכסנדריה באוקטובר ,69ושם נודע להם דבר על כך שלדעת יוספוס "אין אמון בנשים" ראו:
מותו של ויטליוס ,מתחרהו על כס הקיסרות; ראו: קדמוניות היהודים יז( 352 ,המגדיר מילים אלה,
לביק ,אספסיאנוס ,עמ' " .53–52בסוף החורף" בצדק ,כפתגם ידוע; ראו מראי המקומות ב־Corpus
(מלחמת היהודים ד )658 ,של 69/70יוספוס נלווה
לטיטוס בדרכו חזרה מאלכסנדריה ליהודה ,כאמור Paroemiographorum Graecorum, II [ed. E L. a
;)Leutsch], repr. Hildesheim 1965, p. 107, n. 61
בסעיף הבא. מלחמת היהודים ב ,121 ,המסביר שהאיסיים נמנעו
4 34ראו מלחמת היהודים ה.541 ,375 , מנישואין כי לא האמינו שאישה עשויה לשמור
אמונים לגבר אחד; וקדמוניות היהודים ד 219 ,על
4 35כלומר לא רק ביהודים!
138
