Page 113 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 113

‫תרגום  |  ‪111‬‬

                   ‫	 ְרׁשָעִים יָנּו ַח עֻּזֹו'‪ 172.‬והשני‪ ,‬מה שציווה להרבות‬
               ‫	 את החברים ולהמעיט מן המיוחדים שבהם‪ ,‬כאומרו‪:‬‬

                                                             ‫	 פ‪ 2‬ח ע"א‬
                          ‫	 'ַרּבִים יִ ְהיּו ַאנְׁשֵי ׁ ְשלֹו ֶמיָך ּגַּלֵה סֹו ְדָך לְ ֶא ָחד ִמּנִי‬
                    ‫	 ָאלֶף'‪ 173.‬והשלישי‪ ,‬מה שחייב לבחון את החבר לפני‬
                           ‫	 שיתמסר לו‪ .‬כי אמר ' ָקנִי ָת אֹו ֵהב ּ ְב ַמּ ָסה ְקנֵהּו‬
                      ‫	 ְו ַאל ּ ְת ַמ ֵהר לִבְ ֹט ַח עָלָיו‪ּ .‬כִי יֵׁש אֹו ֵהב ּכְפִי ֵעת‪ְ 174‬וֹלא‬
       ‫‪ 	5‬יַעֲ ֹמד ּ ְביֹום ָצָרה'‪ 175.‬והרביעי‪ ,‬אומרו שהעניינים (מוכרים) בסופם‪,‬‬
       ‫	 ואין יראת אלוהים אלא במוות‪ ,‬כמו שאמר‪' :‬לִ ְפנֵי ָמ ֶות ַאל ּ ְת ַאּׁשֶר‬
                  ‫	 ּגָבֶר ּכִי ּ ְב ַא ְחִריתֹו יִ ְתנַּכֶר ִאיׁש'‪ 176.‬והחמישי‪ ,‬הזהרתו מן‬
                   ‫	 החבר פן ירמה‪ ,‬כמו שמרמה האויב‪ ,‬כאומרו‪ִ ' :‬מּׂשֹנְ ֶאָך‬
                    ‫	 ִהּ ָב ֵדל ּו ֵמאֹו ֲה ֶביָך ִהּזָ ֵהר'‪ 177.‬והשישי‪ ,‬אזהרתו פן יזלזל‬
             ‫‪ 	10‬באדם‪ ,‬ולא ייחס לו ערך‪ ,‬ויחטא (בזה) ויאמר‪ ,‬מי אני? ואיך‬
          ‫	 יזכרני האל מבין הברואים האלה כולם‪ ,‬ויעשה חשבון עמי? כי‬
                       ‫	 יאמר ' ַאל ּ ֹתא ַמר ֵמ ֵאל נִ ְסּ ָתְרּ ִתי‪ּ ,‬ובַּ ָמרֹום ִמי יִזְּכְֵרנִי‪.‬‬
                      ‫	 ּ ְב ַעם ּכָבֵד ֹלא ִאּוָ ַדע‪ ,‬אֹו ִמי נַ ְפׁ ִשי ּבִ ְקצֹות רּוחֹות'‪178.‬‬
      ‫	 והשביעי‪ ,‬ציווה להיזהר ממי שמשוחח אתך לבל יוציא ממך בסתר‬
            ‫‪ 	15‬סוד‪ ,‬כאומרו‪ּ' :‬כִי ּ ְבֹרב ׂשִי ַח ְמנַּ ֶסה אֹו ָתְך ְוׂשָ ַחק לְָך ַו ֲח ָקֶרָך'‪179.‬‬
                           ‫	 וכך הפיקו תועלת מספר בן עירי‪ .‬ואזכיר מזה‬
‫	 שלושה‪ .‬הראשון‪ ,‬לעזוב את העיון במה שמעבר לעולם‪ 180‬ומה שקדם לו‪,‬‬
                          ‫	 באומרו 'ּ ְב ֻמפְלָא ִמּ ְמָך ַאל ּ ִת ְדֹרׁש ּבִ ְמכּוּ ֶסה ִמּ ְמָך‬
                           ‫	 ַאל ּ ַת ְח ֹקר ּ ַב ֲאׁשֶר הּוְרׁשֵי ָתה ִה ְתּבֹונֵן ֹלא יֵׁש לְָך‬

                                                                                ‫‪ 	172‬בן סירא ה ז‪-‬ט‪.‬‬
                                                                                        ‫‪ 1	 73‬שם ו ה‪.‬‬

                                                                            ‫‪ 	174‬בהתאם לזמן הטוב‪.‬‬
                                                         ‫‪ 1	 75‬בן סירא ו ו–ז‪ ,‬ושם בנוסח‪ְ ּ :‬בנִּ ָס ֹין ְקנֵהּו‪.‬‬
‫‪ 1	 76‬שם יא לה‪ .‬והכוונה אל תאמר על אדם שהוא מאושר‪ ,‬כי רק באחריתו יוכר האדם ויתברר גורלו‪.‬‬

                                                                                       ‫‪ 1	 77‬שם ו יב‪.‬‬
                ‫‪ 1	 78‬שם טז כ‪-‬כא‪ .‬והכוונה‪ :‬בהמון רב לא יכירוני‪ ,‬ומי יזכור את נפשי בקצווי מרום‪.‬‬

                                                                                 ‫‪ 	179‬בן סירא יג יד‪.‬‬
                                                                              ‫‪ 	180‬הכוונה לנסתרות‪.‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118