Page 189 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום

‫תרגום | ‪187‬‬

‫ בשני זמנים בשני מקומות‪ 22,‬והוא יודע שמה שאינו נמלט מן‬

‫ פ‪ 1‬ה ע"ב‬
‫ (המקרים) המחודשים הוא מחודש‪ 23.‬והמאמר הזה לא ייתכן לו (להתקיים)‬

‫ עם מאמרו שהמחודש מחייב מחדש‪ ,‬וזה שידיעתנו‬
‫ שהדבר אינו נמלט ממקרים מתחדשים‪ ,‬רק משמעו שהוא‬
‫ לא היה נמצא לפני מציאותם (של המקרים המתחדשים) כולם‪ ,‬ואין ללמוד‬

‫‪ 5‬מזה יותר מזה שהוא מחודש‪ .‬ואם‬
‫ כן הדבר‪ ,‬אינו רשאי לתארו שהוא מחודש‪ ,‬עם‬
‫ היות התיאור הזה מחייב‪ ,‬לדעתו‪ ,‬שיש למתואר בו מחדש‬
‫ שחידשו‪ ,‬אלא אם כן היה מוכיח תחילה שאי אפשר לו בלי‬
‫ מחדש שיחדשו‪ .‬אלא הדרך הנכונה בשבילו לומר ש(כל) מה שאינו נמלט‬
‫‪ 10‬ממקרים מתחדשים הוא מתחדש כמותם‪ ,‬כמאמר הראשונים‬
‫ זיכרונם לברכה‪ :‬דיו לבא מן הדין להיות כנידון (בבא קמא ב ה)‪.‬‬
‫ ומה שמוכיח‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬שהמחודשים זקוקים למחדש‪,‬‬
‫ המחדש אותם‪ ,‬ואינם יכולים לחדש את עצמם‪ ,‬הוא שאנחנו‬
‫ רואים שפעולותינו זקוקות בהתחדשותן אלינו‪,‬‬
‫‪ 15‬והן מומצאות בהתאם לכוחנו‪ .‬ומה שזקוק מהן במציאותו‬
‫ לידיעה או כוונה‪ ,‬מומצא בהתאם לידיעתנו ולכוונתנו‪,‬‬
‫ [ולא] יתואר בהם היעדר ידיעתנו וכוונתנו‪ .‬ומכיוון‬
‫ שאנו רואים את העניין באופן הזה‪ ,‬מבלי שישפיע עליו שינוי‬

‫פ ‪ 1‬ו ע"א‬ ‫ ‬
‫הזמנים והמקומות וסוגי הפעולות‪ ,‬אנו יודעים‬ ‫ ‬
‫שזוהי דרך כל המקרים המתחדשים‪ ,‬ולא ייתכן‬ ‫ ‬

‫להנחה ששינויי המציאות מעידים על התחדשות העולם‪ .‬ראה‪ :‬הכוזרי‪ ,‬המאמר החמישי‪ ,‬עמ' ריט‪.‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫ראיה זו חוזרת באמונות ודעות‪ ,‬המאמר הראשון‪ ,‬פרק ב‪ ,‬עמ' מא‪ ,‬אצל יוסף אבן צדיק‪ ,‬עולם קטן‪,‬‬ ‫‪ 23‬‬
‫מאמר בחידוש הדברים‪ ,‬עמ' ‪ 48-47‬ובמורה נבוכים‪ ,‬החלק הראשון‪ ,‬פרק עד‪ ,‬עמ' ‪ .229‬להנחה‬
‫שהתנועה המתמדת היא דווקא ראיה לקדמות העולם ראה‪ :‬מורה נבוכים‪ ,‬החלק השני‪ ,‬פרק יד‪ ,‬עמ'‬

‫‪ ;303‬פרק יז‪ ,‬עמ' ‪.313-310‬‬