Page 245 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 245

‫תרגום  |  ‪243‬‬

                           ‫	 כאומרם‪ 146:‬או אמר לכתובתה ארבע מאה דאינון‬
                              ‫	 תמני מאה זוזי ואו אמר בכתובתה ארבע מאה‬

               ‫‪ 	10‬דאינון מאתן‪ ,‬וההפרש הוא בין למ"ד ובי"ת"‪ 147.‬אמר מבשר‪:‬‬
                      ‫	 אין הדבר כמו שהזכיר‪ ,‬ירחמהו השם‪ ,‬אלא אין הפרש‬
                          ‫	 בין שני המאמרים‪ ,‬כאומרם בסוף השמעתא הזאת‬
                             ‫	 אשר הזכיר אותה‪ :‬ולא היא‪ ,‬לא שנא אמר להו‬
                                   ‫	 לכתובתה‪ ,‬ולא שנא אמר להו בכתובתה‪,‬‬

                ‫‪[ 	15‬ארבע] מאה דאינון מאתן‪ ,‬אמר להו‪[ .‬עד ד]אמר להו הבו לה‬
                                    ‫	 [סתמא]‪ .‬וזה יברר לך שההפרש שהזכיר‬
                                             ‫	 בעניין הזה אין לסמוך עליו‪148.‬‬

                                                           ‫	 פ‪ 1‬כב ע"א‬
     ‫	 הדיבור על הפרק החמישי <במה שטעה במקצת המצוות והמדרשות>‬

                     ‫	 ממה שנמצא אצלו‪ ,‬ירצהו השם‪ ,‬בפרשת בראשית‬
                                 ‫	 אומרו‪" :‬ובמה שהודיע לנו האל שברא‬

     ‫	 את בעלי החיים האלה ההולכים והרומשים על פי ארבעת העיקרים‬
     ‫‪ 	5‬המצויים בכל מעשה בראשית‪ .‬הראשון‪ ,‬שנעבדהו‪ ,‬הוא מפני שהוא‬

                        ‫	 ברא את הגופים האלה כולם; השני‪ ,‬שלא נעבוד‬
               ‫	 דבר מהם‪ ,‬הואיל והם ברואים; השלישי‪ ,‬שנאמין באותות‬
‫	 שהוא עתיד לתאר לנו אותם‪ ,‬שהוא עשה אותם בבעלי החיים‪ ,‬מהמקרים‬

                                  ‫	 שחידש בהם או הסירם‪ .‬ומזה‪ ,‬הדיבור‬
       ‫‪ 	10‬שחידשֹו בקרבת האתון‪ ,‬ושמע אותו בלעם (כאילו הוא) ּ ָבלּועַ על‬

            ‫	 לשונה‪ ,‬ככ' 'ויפתח ה' את פי האתון' (במ' כב כח)‪ 149.‬וכאשר‬

                                                                      ‫‪ 	146‬בבלי בבא מציעא קד ע"ב‪.‬‬
                                 ‫‪ 	147‬ראה‪ :‬בן־ששון‪ ,‬שרידים מספר העדות והשטרות‪ ,‬עמ' ‪.177-176‬‬
‫‪ 	148‬סעדיה העדיף את האמירה המפורשת של רב אשי בתחילת הסוגיה על פני הדחייה הסתמית בסופה‪.‬‬
‫ולכן‪' ,‬לכתובתה' הוא סכום ההתחייבות של האב‪' .‬בכתובתה' הוא הסכום שירשום אותו בעלה‬
‫בכתובה בתמורה לכמחצית הסכום שייתן האב בעבור ִבתו‪' :‬אמר רב אשי חזינן‪ ,‬אי אמר לכתובתה‪,‬‬
‫ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה‪ ,‬ואי אמ' בכתובתה‪ ,‬ארבע מאה זוזי דאינון מאתן‪ ,‬ולא היא‪ ,‬לא‬
‫שנא דאמר לכתובת'‪ ,‬ולא שנא דאמ' בכתובת'‪ ,‬ארבע מאה זוזי דאינון מאתן'‪ .‬גם במובאה הקודמת‬

                                                  ‫העדיף סעדיה את הרובד המוקדם מן המאוחר‪.‬‬
‫‪ 1	 49‬ראה סעדיה‪ ,‬פירוש בראשית‪ ,‬עמ' ‪ .251‬ההנחה הפילוסופית שאין הטבע משתנה חייבה את סעדיה‬
‫לפרש שהאתון לא דיברה‪ .‬ביקורת על פרשנות סעדיה ראה‪ :‬אבן עזרא‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬בר' ג א‪,‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250