Page 267 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 267

‫תרגום  |  ‪265‬‬

                                                                  ‫	 פ‪ 1‬כח ע"א‬
                              ‫	 מן המילה‪ ,‬הרי היו פטורים הימנה בגלל מציאות‬
                             ‫	 המונע‪ .‬והעוזב דבר‪ ,‬שהוא נעשה פטור הימנו‪ ,‬אין‬

                                    ‫	 לספר עליו בעבור עזיבתו זו‪ ,‬שהתרשל‪ ,‬או‬
                                ‫	 לומר עליו שיראתו אינה שלמה‪ .‬וממה שנמצא‬

                                            ‫‪ 	5‬אצלו בפרשת ואלה תולדות יצחק‪,‬‬
                        ‫	 אומרו‪" :‬התועלת במה שהודיע לנו על סתימת הבארות‬

                            ‫	 ופתיחתן היא שנדע שיצחק לא שינה את שמותיהן‪,‬‬
                                     ‫	 אלא הלך בזה אחרי אביו‪ ,‬כאומרו‪' :‬ויקרא‬

                          ‫	 להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו' (בר' כו יח)‪.‬‬
                                           ‫‪ 	10‬ויש לנו לקחת לקח מזה‪ :‬אם המכבד‬

                        ‫	 את אביו במה שאינו משנה את שמות בארותיו‪ ,‬כותבת‬
         ‫	 עליו התורה שזה מעשה טוב‪ ,‬על אחת כמה וכמה מי שלא שינה מנהגי‬

                       ‫	 אבותיו ולא הרהר אחר המסורת שלהם"‪ .‬אמר‪" :‬ומגמולו‬
                                 ‫	 של יצחק על שלא שינה שמותן‪ ,‬השם יתעלה‪,‬‬

                      ‫‪ 	15‬לא שינה את שמו‪ ,‬כמו ששינה את שם אברהם ויעקב"‪187.‬‬
                                                   ‫	 אמר מבשר‪ :‬אומרו שהתורה‬

                                 ‫	 כתבה עליו שזה מעשה טוב בגלל זה‪ ,‬אין לזה‬

                                                   ‫פ ‪ 1‬כח ע"ב‬  ‫	‬
                ‫בתורה זכר‪ ,‬אלא היא רק טענה מצדו‪ 188.‬ומה‬        ‫	‬
‫שאמר‪ :‬כל שכן מי שאינו משנה ממנהגי אבותיו ואינו מהרהר‬           ‫	‬

‫טענה זאת אמר שלמה בן אברהם אבן אדרת‪ ,‬בדומה לר' סעדיה‪ ,‬שביטול המילה נבע מסכנת הנדודים‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אבן אדרת‪ ,‬עמ' ‪ .115-113‬וייתכן שגם דברי ר' סעדיה נאמרו כחלק מהעימות המוסלמי־יהודי‪.‬‬
‫‪ 1	 87‬חזרו על דברי סעדיה בשמו ושלא בשמו‪ .‬ראה‪ :‬בחיי‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬בר' כו טו‪ ,‬עמ' רל‪ .‬מדרש‬
‫חסרות ויתרות יד‪ ,‬ורטהימר‪ ,‬בתי מדרשות‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' רכח–רכט‪ .‬ראה עוד‪ :‬גנזי שכטר ב‪ ,‬עמ' ‪;76‬‬
‫מדרש הגדול‪ ,‬תולדות‪ ,‬בר' כו יח‪ ,‬עמ' תנג‪ .‬וראה גם‪ :‬שכל טוב‪ ,‬תולדות‪ ,‬בר' כו יח‪ ,‬עמ' ‪ .106‬צוקר‪,‬‬
‫כתאב אסתדראך‪ ,‬עמ' ‪ ,2‬הדגיש שמבשר השיג על סעדיה גם במקום שהמניע של טענת סעדיה היה‬
‫מעוגן בוויכוח שלו עם הקראים הטוענים שאין לאדם לאחוז במנהג אבותיו‪ .‬על הגישה הקראית‬

                      ‫ראה‪ :‬פינסקר‪ ,‬ליקוטי קדמוניות‪ ,‬עמ' ‪ ;34‬מרמרשטיין‪ ,‬אלקומסי‪ ,‬עמ' ‪.136‬‬
‫‪ 	188‬סעדיה הניח שכל פרט בסיפורי התורה נושא מסר חינוכי‪ .‬ראה‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירוש בראשית‪ ,‬הקדמה‪,‬‬

                                                                                  ‫עמ' ‪.180-174‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272