Page 33 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 33
מבוא | 31
הפתיחות של מבשר להשגותיו .אפשר שהשגה זו משקפת בסגנונה את סגנון הביקורת
על סעדיה ,שהייתה מהלכת בקרב מתנגדיו ,ואשר ממנה ניזון בין השאר גם מבשר.
ההשגה הזאת לקוחה בלא ספק מאוסף של השגות על פירוש התורה ,שהרי היא פותחת
בלשון' :ועוד אמר זצ"ל בזו הפרשה' .ההשגה מתייחסת באופן חשוד לפרשה שכבר
הובאה ממנה ,לכאורה ,השגה קודמת .אלא שבחיבורו של דונש אין כלל התייחסות
לפרשה זו או לפרשות השבוע בכלל ,כמו שהוא נמצא דרך קבע אצל מבשר ,ובוודאי
לא התייחסות חוזרת לפרשה מסוימת ,כפי שאנו מוצאים באופן בלתי רגיל בהשגה
הזאת וכפי שרגיל למצוא בהשגות מבשר .וזו לשון ההשגה של דונש:
ועוד אמר זצ"ל בזו הפרשה דבר גדול מאד חילוף לכל החכמים בפתרונו ,לפי
שפתר דברי הקב"ה לאבינו אברהם 'קחה לי עגלה משולשת' (בר' טו ט) וגו'
'ויקח לו את כל אלה' (שם י) ועשה 'וירד העיט' (שם יא) ויורד העיט ,הוא
ֹתר וגוזל ששחט עם האיל והעז והעגלה .ואמר כי אחרי שחיטתה וניתוחה
ֶה ֱחיָּה ,והיה אות שהאמין בה אבינו אברהם ,שבניו יוצאין מתחת שעבוד מצרים
לחירות עולם ,וכי יצאו ברכוש גדול .ועוד אמר כי אילולי לא ֶה ֱחיָּה הקב"ה
אחר שחיטתה וניתוחה ,באי זו אות היה מאמין שיעשה מה שנשא לו .ונשיב
ונאמר כי ירידת האש מן השמים ושריפתה לקרבנו היא האות הגדולה ,ואין
אנו צריכין לחבר ולגבב בפתרון פרשה זו מה שלא אמר אחד מן החכמים
כמותו .היטיב קריאתך בפרשה זו אז יתברר לך טעות פתרונו .ואילו חיו אותן
העופות השחוטות המנותחות לא היה או' 'והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר
בין הגזרים האלה' (שם יז) .התבונן בני בפשרים ,כי ערום תערים73.
הדיון הוא סביב זיהוי האות שנתן האל לאברהם בברית בין הבתרים ,ושעל פיו האמין
אברהם שבניו יצאו מתחת שעבוד מצרים ,והוא נתון לפנינו בספר חשיפת הטעויות
בהשגה ד אף כי בשינוי סגנון ולשון לעומת דונש .לפי פירושו של סעדיה ,אברהם
הצליח להחיות את הפגרים של ארבע החיות המבותרות באמצעות העיט ,שהוריד על
הפגרים ('וַּיַּׁ ֵשב אותם אברם' — ויניעם) ,ומן ההחייאה הזאת היה אברהם אמור ללמוד
על תחיית המתים ולהאמין בגאולת מצרים .באותו ענין גם כתב סעדיה לחיוי הבלכי,
הכופר הגדול בעל השאלות' :טעמי המחזה והבתרים לא היבנת עניינם /על כן נבהלת
73תשובות דונש על סעדיה ,עמ' ,3השגה מס' ;7חזון ,התשובות על רב סעדיה גאון ,עמ' .90והשוו
הפירוש :שם ,עמ' .144-142
