Page 346 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 346

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

           ‫ב ‪1‬‏ ‪ -‬ק ו ד ק ס ד ‪ -‬ת ר ג ו ם ל ס פ ר ש מ ו ת [ ל ה ‪ :‬א ‪ -‬ל ז ‪ :‬ט  ‪] 13‬‬

                                        ‫קודקס ד‬
                               ‫דף ו [שמות לה‪:‬א‪-‬יג]‬

                                                                                      ‫עמ' א‬
               ‫‪[ 	 13 .13‬פ‘] ויקהל משה [שמות לה‪:‬א] וגוק מוסי איא כל גמע בני‬
                ‫‪ .	14‬ישראל וקאל ל ֻהם ‪  14‬האדא אלכלם אלדי אמר ‪<+‬אלה> לתעמלו‬

                                  ‫‪ .	15‬איא ֻהם ששת [לה‪:‬ב] סיתה איאם תעמל צנעתך‬
                                          ‫‪ .	16‬ופי יום אסאביע יכון לכום קודס סבת‬

                                  ‫‪ .	17‬עוטלה לאלה ‪  14‬כל מן יצנע פיה צנעה יוקתל‬
                        ‫‪<+ 	.18‬לא> [לה‪:‬ג] לא תשעלו נאר פי ֻכל מסאכ!ני! ֻכם פי יום‬

                             ‫‪ .	19‬אל סבת ויאמר [לה‪:‬ד] וקאל מוסי לכל גמאעה בני‬

                                                                                      ‫עמ' ב‬
                                     ‫‏‪ .	1‬יסרא?י?ל קאילא ה?ד?ה אלכלם אלדי אמר‬

                                        ‫‪2‬‏	‪ .‬אלה קאילא קחו [לה‪:‬ה] כודו מן ענדכום‬
                                    ‫‏‪ .	3‬איפראז לאלה ֻכל צכי אל נפס יגיב איפראז‬

                                         ‫‪4‬‏‪ 	.‬לאלה דהב ופי ׄצה ונוחאס ותכלת [לה‪:‬ו]‬
                                        ‫‏‪‌‌ .	5‬ו[ ‌א‌]סמאנגון וארגואן וקרמז וקז ומרעיזי‬
                                     ‫‏‪ .	6‬וערת [לה‪:‬ז] וגולוד כיבאש מוחמרה ויוקאל‬

‫‪( BL Or. 5562A.6-10, 4a 	138‬בסדר זה)‪ .‬שישה דפי קלף ומתוכם הדפים ו‪/‬ט‪ ,‬ז‪/‬ח זוגות (‪;)bifolia‬‬
‫הזוג ז‪/‬ח עדיין מחובר‪ .‬הטקסט פורסם (ללא תרגום) בידי טובי‪ ,‬תרגומים קדומים ‪.141-132‬‬

            ‫שמרנו כאן על מספור הדפים לפי סימון הספרייה ולא מספרנו מחדש א‪ ,‬ב‪ ,‬ג וכו‘‪.‬‬
                              ‫‪ 	139‬השורות ‏‪ 12-1‬שייכות לחיבור אחר; עיינו טובי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪6‬‏‪.125/‬‬

‫‪ 	140‬סימן החולם‪/‬קיבוץ‪/‬ض ّمة מופיע בכ”י זה בצורת קו מאונך כנהוג בכתבי יד ודפוסים תימניים‪,‬‬

‫סימן שמקורו בניקוד הבבלי‪ .‬בשל סיבות טכניות סימננוהו כאן בקיבוץ טברני‪ .‬סימן זה נוסף רק‬
                                             ‫כשהכתיב חסר ללא וי”ו‪ ,‬בייחוד בכינויים חבורים‪.‬‬

‫‪ 1	 41‬כאן ובהמשך סימן מיוחד‪ ,‬מעין ÷ ‪ ,‬לה”א של אלה‪ ,‬תרגום השם המפורש‪ .‬כתבנו תמיד אלה בה”א‬
                                                                                          ‫רגילה‪.‬‬

                                                                          ‫‪338‬‬
   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351