Page 344 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 344

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫דוגמת לה‪:‬טז מנפ ׄץ‪ ,‬לו‪:‬ג אי ׄצא‪ ,‬לו‪:‬טו ער ׄץ‪ ,‬לה‪:‬ל אנ ׄטרו‪ .‬מובן ש־ ׄצ מייצגת גם ظ‪:‬‬

‫לז‪:‬ט מת ׄצללין‪ׄ .‬ג בנקודה דיאקריטית מציינת غ (כפי שנוהגים גם התימנים)‪ :‬לה‪:‬ח‬

‫אלאצמא ׄג; שם כה אל ׄגזל; לו‪:‬יד ליו ׄגטא; שם לח ו ׄגשאהום‪ .‬המקרה המיוחד של ׂש‬

               ‫במילה ׂשנט = سنط נזכר לעיל‪.‬‬

‫בכתב־יד זה נמצאים קצת סימני ניקוד בודדים‪ ,‬הן טברניים הן בבליים‪ ,‬שלפחות‬

‫המתחיל העברי‬   ‫ראשונה‪ .‬צירי בבלי עליון מופיע פעמיים‪ :‬בדיבור‬      ‫חלקם נ ֵכתבו ביד‬
‫מילה ערבית זו‬  ‫לו‪:‬יד ב־מרע ﬞזי "צמר עזים" בערבית (ה ִא ָמאלה של‬  ‫לו‪:‬י 'ויחבר' ושוב‬

‫מסומנת בצירי טברני לה‪:‬כו‪ :‬אלמרעי ֵזי)‪ .‬אולי נמצא גם חיריק בבלי (עיינו בהערה‬

‫לשמות לו‪:‬א)‪ .‬ראוי לציון הסימן לתנועת ‪ ,u‬המופיע כאן בצורת קו מאונך המזכיר‬

‫את ה־‪ ḍamma‬התימנית‪ ,‬שמקורה בניקוד הבבלי (עיינו בהערה לפסוק לה‪:‬א)‪ .‬יש‬

‫להזכיר שסימן זה בתפקיד דומה מזדמן גם בטקסטים מאגיים עממיים מן הגניזה‪ 13 .‬‬

               ‫סימן זה הומר להלן בקיבוץ טברני‪.‬‬

‫הניקוד מגלה לעתים תופעות מעניינות‪ ,‬כגון ה ִא ָמאלה הנזכרת של מר ‌ע‌(י‌)‌ ֵזי‬

‫ובדומה לה‪:‬כב אני ֵסי = ال ِنساء‪ ,‬לו‪:‬יב אלעוֵרי = ال ُع َرى‪ ,‬אך בניקודים רבים אין כל‬

‫תועלת הגלויה לעין‪ ,‬כגון הפתחה לה‪:‬יז ַבב = باب‪ .‬שכיחה במיוחד תוספת סימן‬

               ‫התנועה ‪ u‬למילה ֻכל כשהכתיב חסר וכן לכינוים ֻ־ה‪ ,‬־ ֻהם‪.‬‬

‫בטקסט יש סימן מיוחד מעין ÷ במקום הה"א של שם ה' אלה; עיינו בהערה‬

                                                                 ‫לשמות לה‪:‬ב‪.‬‬

‫הכתיב של ב‪/1‬ד מגלה שלב מעבר בין הכתיב הפונטי‪ ,‬שבו הטקסט חובר לראשונה‪,‬‬

‫לבין הכתיב התקני‪ .‬נשארו מקרים של ד = ض שעוד לא הוחלפו ב־ ׄצ‪ :‬לה‪:‬ה‪ ,‬לו‪:‬ל ِف ّضة‬

‫"כסף" כתובה פי ׄצה‪ ,‬אך לו‪:‬כו‪ ,‬לו כתיב המילה הוא פידה; לו‪:‬טו ער ׄץ "רוחב" לעומת‬

         ‫לז‪:‬א ערדה " ָר ְח ּב�וֹ " ומאותו שורש לו‪:‬לד אלעורד = العوارض "הבריחים"‪.‬‬

‫בעניין כתיב תווית היידוע השיטה הפונטית עדיין רגילה‪ ,‬למשל לה‪:‬כא אשהדה =‬

‫الشهادة‪ ,‬שם כח אדוהן = ال ُدهن‪ ,‬אבל מקרים של אל־ לפני אותיות שמש (לעתים‬

‫כמילה נפרדת) אף הם רבים‪ ,‬כגון לה‪:‬ג אל סבת; שם ה אל נפס; שם כב אלריגאל;‬
‫שם לא אלדכיה; לו‪:‬כח אל זאויתין‪ .‬אותה מילה מופיעה בשני הכתיבים ואף באותו‬
‫פסוק‪ :‬לה‪:‬יז אלצחן ~ אצחן; לו‪:‬י אלשיקאק ~ אשיקאק; לו‪:‬יז אשוקה ~ אלשוקה;‬

    ‫לו‪:‬כו אדף ~ אלדף (השוו לו‪:‬כח אלדפיין) ‪ -‬לו‪:‬ל אדף תוקן בו ב ָמקום ל־אלדף‪.‬‬
‫תא מרבוטה בנסמך נכתבת ־ה על פי הכתיב התקני‪ ,‬אמנם לא באופן בלעדי‪.‬‬

               ‫‪ 1	 37‬נוה ושקד‪.Magic Spells 156 ,‬‬

                                                                 ‫‪336‬‬
   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349