Page 345 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 345

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬
‫הכתיב ב־ת שרד פה ושם‪ :‬לו‪:‬ג 'למלאכת עבדת הקדש' > לצנעת עמל אלקודס; לו‪:‬כא‬

                                                          ‫'רחב הקרש' > סעת אדף‪.‬‬

‫חוסר היציבות באיות המילים האופייני לכתיב הפונטי בולט בטקסט (قواعد > לה‪:‬יז‬

‫קועד‪ ,‬לו‪:‬כו קואעיד וכו') וכתיב מלא בייחוד של ‪ u/i‬שכיח ביותר‪ .‬כתיב הכינויים‬
‫החבורים לנסתר ולנסתרים נע בין מלא ־וה (לז‪:‬ג)‪ ,‬־הום (לו‪:‬ז) לבין חסר ־ה (לז‪:‬א)‪,‬‬
‫־הם (לה‪:‬כט)‪ .‬השניים מתחלפים אף באותו הפסוק‪ :‬לה‪:‬טז (־וה ‪ ...‬־ה)‪ ,‬שם ט (־הום‬
‫‪ ...‬־הם)‪ .‬הרגישות לכתיב הכינויים האלה שאפיינה את התרגום ב‪/1‬ג לעיל (עיינו‬
‫שם במבוא) באה לידי ביטוי גם כאן‪ ,‬שהרי במקרים רבים נוסף ניקוד מפורש כשהוי"ו‬

‫חסרה‪ .‬למשל‪ ,‬לו‪:‬ב את קלבוה = قلبه המלאה נשארה ללא ניקוד‪ ,‬ואילו את קל ֻבה‬

‫החסרה טרח הכותב לנקד‪ .‬אפילו לה‪:‬לה פי ֻהם מנוקדת ב־‪ .ḍamma‬גם הכינוי הנפרד‬
‫ֻהם מנוקד (לו‪:‬ג‪/‬ד)‪ .‬אך תוספת הסימן לכינויים אלו איננה כלל שיטתית; עיינו לה‪:‬כט‬
‫ועוד‪ .‬ניקוד הכתיב החסר של הכינויים נמצא גם להלן בטקסט ג‪( 3‬המנקד בחולם ‪-‬‬

                                                                   ‫עיינו שם במבוא)‪.‬‬
                      ‫פרט לדילוג קטן בשמות לו‪:‬כד הפסוקים מובאים כסדרם‪.‬‬

‫‪337‬‬
   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350