Page 343 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 343
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ב
לז:ו 'אמ ַתִים' > דראעין .נראה שאין לו:א ' ָב ֵה ָּמה' > פיהמא צורת זוגי אלא חיקוי
התנועה הסופית של המקור ,והשוו גם לו:יד 'עש ֵתי עש ֵרה ירי ֹעת' > חאדי עשר
שוקה (מספר סודר!) .המתרגם מתרגם 'אשר' > אלדי אף אחרי זוקק בלתי מיודע ,נגד
הכלל המקובל בערבית ,למשל לה:כג 'וכל איש אשר נמצא ִא ּתו' > וכל אימר אלדי
יוגד ענדוה.
לעומת הרצון הניכר להיצמד ללשון המקור ,יש שהמתרגם בונה את תרגומו לפי
כללי הלשון הערבית .למשל ,על פי רוב בענייני התאם הוא אמנם מחקה את הצורה
העברית בלי להתחשב בתחביר הערבי ,כגון לו:יד 'עשה אתם' > עמל איא ֻהם בכינוי
מושא נפרד (במקום כינוי מושא חבור) ובריבוי על פי העברית ,אף על פי שהכינוי
מתייחס ל־'עשתי עשרה ירי ֹעת' ,מצב שבערבית מחייב התאם בנקבה יחיד 13 .אך
לעתים אכן נמצאת נקבה יחיד במקרים דומים ,וזאת לפי התחביר הערבי בניגוד
לצורת הריבוי של המקור העברי :לה:ז 'ועֹרֹת אילים מא ּדמים' > וגולוד כיבאש
מוחמרה; לו:כב 'שתי י ֹדת ...מש ּלבֹת' > כלי צירין ...מווצילה.
נמצאים גם תרגומים כפולים ופירושים קצרים ,ואף זה מתאים לשיטת הקראים.
נראה שיש להבחין בין תרגום חלופי הנפתח ב־ויוקאל "ויש אומרים" (לה:יט ,לו:ח
וכו') לבין תוספת פרשנית הנמצאת אחרי יעני (לה:ט) או אי (לה:כג ,לו:יב) .כך לה:יט
'ה ְׂש ָרד' > אלושיי ויוקאל אלעושר מציע שני תרגומים חלופיים ,כלומר אלו תרגמו
ב־ושיי ,אחרים תרגמו ב־עושר ושני התרגומים תקפים .לעומת זאת ,ב־לו:יב 'בקצה
(היריעה)' מתורגם > פי אקצי (אשוקה) אי אטרפהא הרושם הוא שאין אטרפהא
תמורת 'קצה' של המקור אלא הסבר ל־אקצי של התרגום הערבי" :ר"ל קצוותיה".
אך ההבחנה בין תרגום כפול לבין הסבר איננה ברורה ,שהרי בהמשך הטקסט 'קצה'
מתורגמת בשתי מילים אלו כאילו הן שוות מעמד :לז:ז 'קצות' > אטראף לעומת לז:ח
'משני קצוותו' > מן כלי א ק<אציה> .דוגמה נוספת :לו:כ 'הקרשים' מתורגם > אתכאתיג
עם תוספת בין השיטין שלשונה כנראה ויוקאל אדפוף .אכן תרגום 'קרשים' בטקסט
זה נע בין תכאתג = تخاتج לבין דפוף = دفوف; עיינו בהערה על אתר ,ושם מקרים
נוספים של אי־אחידות באוצר המילים.
רוב המקרים של ض/ظ מתועתקים בטקסט זה ב־צ/ט בהתאמה ,בדרך כלל מנוקדות,
1 36לתרגומנו עמל איאהם המלאכותי השוו את תרגומו הטבעי והקולח של רס"ג צנעהא ,המתרגם
למילה אחת ולפי כללי ההתאם בערבית; השוו גם להלן בטקסט ב 3איוב כז:יא אדול איאכום ...
יעני א ּדולכום.
335
