Page 347 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 347

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

     ‫ב ‏‪ - 1‬ק ו ד ק ס ד ‪ -‬ת ר ג ו ם ל ס פ ר ש מ ו ת [ ל ה ‪ :‬א ‪ -‬ל ז ‪ :‬ט ]‬

                                ‫קודקס ד‬
                       ‫דף ו [שמות לה‪:‬א‪-‬יג]‬

                                                                              ‫עמ' א‬
      ‫‪[ .	13‬פרשה] ויקהל משה [שמות לה‪:‬א] והקהיל משה את כל עדת בני‬

               ‫‪ 	.14‬ישראל ואמר להם אלה הדברים אשר ציווה ‪<+‬ה‘> שתעשו‬
                       ‫‪ 	.15‬אותם ששת [לה‪:‬ב] שישה ימים ֵת ָע ֶשה   מלאכת ‌ך(!)‬
                                    ‫‪ .	16‬וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת‬
                              ‫‪ 	.17‬מנוחה לה‘ כל מי שיעשה בו מלאכה יומת‬
                      ‫‪<+ .	18‬לא> [לה‪:‬ג] לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום‬
                           ‫‪ 	.19‬השבת ויאמר [לה‪:‬ד] ואמר משה לכל עדת בני‬

                                                                              ‫עמ' ב‬
                                    ‫‏‪ .	1‬ישראל לאמור זה הדיבור אשר ציווה‬

                                        ‫‏‪ .	2‬ה‘ לאמור קחו [לה‪:‬ה] קחו מאתכם‬
                                 ‫‏‪ .	3‬תרומה לה‘ כל ְנדיב־הנפש יביא תרומה‬

                                     ‫‏‪ 	.4‬לה‘ זהב וכסף ונחושת ותכלת [לה‪:‬ו]‬
                           ‫‪5‬‏	‪ .‬ותכלת וארגמן ותולעת שני ומשי וצמר עזים‬
                       ‫‪6‬‏	‪ .‬וערת [לה‪:‬ז] ועורות אילים מאודמים‪ ,‬ויש אומרים‬

     ‫	‪ 1‬אפשר גם ’(אתה) ַת ֲע ֶשה‘‪.‬‬

‫‪339‬‬
   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352