Page 355 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 355

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

               ‫‪ .	5‬ועשה [לו‪:‬א] ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב‬
                              ‫‪ .	6‬אשר נתן ה‘ חכמה ותבונה ָב ֵה ָּמה ש ֵידע‬

                    ‫‪ .	7‬לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש לכל אשר‬
                           ‫‪ .	8‬ציווה ה‘ ויקרא [לו‪:‬ב] וקרא משה לבצלאל‬
                              ‫‪ .	9‬ולאהליאב ואל כל איש חכם הלב אשר‬
                                ‫‪ 	.10‬שם ה‘ החכמה בלבו וכל אשר החליט‬

                        ‫‪ 	.11‬לבו להתקרב אל המלאכה כדי שיעשה אותה‬
                    ‫‪֯ .	12‬ויקחו [לו‪:‬ג] ולקחו מלפני משה את כל הת‌<רומה>‬
     ‫‪ 	.13‬אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבודת הקודש כדי שייעש ‌ה(!)‬

                             ‫‪ .	14‬אותה והם הביאו אליו גם מה שהתנדבו‬
                    ‫‪ 	.15‬בו בבוקר בבוקר ויבאו [לו‪:‬ד] והביאו כל החכמים‬

                        ‫‪ .	16‬העושים את כל מלאכת הקודש איש ‪<+‬איש>‬
                         ‫‪ 	.17‬ממלאכתו אשר הם עושים ויאמרו [לו‪:‬ה] ‪‬‬

                            ‫קודקס ד‬
                   ‫דף ט [שמות לו‪:‬ה‪-‬כ]‬

                                                                          ‫עמ' א‬
         ‫‪ 	.1‬ואמרו למשה לאמור כבר הרבו העם שיביאו <מדי העבודה>‬

           ‫‪ 	.2‬למלאכה אשר ציווה ה‘ שייעשה‌(!) אותה ויצו [לו‪:‬ו] וציווה‬
                   ‫‪ 	.3‬משה והכריז‌(!) קול ַבמחנה לאמור כל איש ואישה‬
                        ‫‪ .	4‬אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ונמנע‬

                 ‫‪ .	5‬העם מלהביא והמלאכה [לו‪:‬ז] והמלאכה הייתה דיים‬
             ‫‪ 	.6‬לכל המלאכה אשר עשו אותה והותר ויעשו [לו‪:‬ח] ועשו‬

                     ‫‪ 	.7‬כל חכם לב במעשה   המלאכה את המשכן עשר‬

‫מן הסתם עמל = َع َم ٌل ”מעשה“; פחות נראה לפרשו ُع ّما ٌل ”עושים‪ ,‬פועלים“ לפי ’עֹ� ֵשׂ י‘ של המקור‬  ‫	‪8‬‬

                                                                                          ‫העברי‪.‬‬

‫‪347‬‬
   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359   360