Page 356 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 356
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ב
. 8שיקאק חריר מב ר[ ו]ם ואסמאנגון וארגואן וקז { ׄגמליין} <גמלתין> 15
. 9ויוקאל ותיק עמל חאדיק עמל איא ֻהם ארך [לו:ט] ֯ט ֯ו ֯ל
.10אשוקה אלוחדה תמניה ועשרין בדראע וערצ ֯ה<א>
מסחה ואחדיה אלואחדה לארכבלעאבשאידקראאקעויאח ֵבשור 5ק 1ה .11
איא כמס אלשיקאק [לו:י] וולף . 12
. 13ואחדה אלי אל אכרי וכמס אשיקאק וולף ואחידה
֯ . 14אלי אלאכרי ויעש [לו:יא] ועמיל עו ֵרי אסמאנגון עלא
.15חאשיה אשוקה אל ואחדה מן אקצאהא בתאליף
.16כדאך עמיל פי חאשיה אשקה אלקציה 15בתאליף אתאני
.17חמשים [לו:יב] כמסין ערוה עמיל פי אשוקה אלואחדה
עמ' ב
< .1וכמסי> ֯ן ערוה עמיל פי אקצי אשוקה אי אטרפהא
֯ .2א ֯ל ֯די באתאליף אתאני מוקאב ל(!) אלעו ֵרי ואחדה
< .3אלי> ו ֯א ֯חדה ויעש [לו:יג] ועמל כמסין זיר דהב וולף
.4איא אלשקאק ואחדה אלי אל אוכרי באל אזראר
שקאק ועמל ויעש [לו:יד] מסכן וא חד ומירכוע ֵןזי 5א1ל . 5
שוקה חאדי עשר 15 ליו ׄגטא עלי אלמסכן .6
.7עמל איא ֻהם ארך [לו:טו] טול אשוקה אלואחדה תלתין
.8די<רא>ע וארבעה אדרוע ער ׄץ אשוקה אלואחדה
< .9מסחה> ֯ו ֯א ֯חדה לחדעשר שוקה ויחבר [לו:טז] וולף איא
151לאור הנוסח להלן לז:ז-ט נראה שהשתמש המתרגם ב־גומל ﬞה = ُجملة ”סך ,כלל“ כתרגום
של ’כרוב‘ ,ולא ברור לנו מה הביאו לכך (אך השוו אולי ראב”ע לבראשית ג:כג ,האומר על
’הכ ֻרבים‘ שזאת ”מלת כלל צורות כולם“) .לפיכך נראה שיש להתעלם כאן מ־ ׄג =غ ולגרוס
גמלתין ( ُجملتين) ,ואם כן לפנינו העברה מוטעית של מקור כתוב באותיות ערביות ללא סימנים
דיאקריטיים (המעתיק הבין جمليين במקום جملتين) .תרגם כאן לפי ההקשר גם ותיק (وثيق)
”יציב“ ובדומה להלן לו:לה מחכם ( ُم ْحكم) ”חזק“ ,שניהם ביחיד אף על פי שבמקור ’כרובים‘
בריבוי .ושמא לפנינו תפיסה אחרת ,צורת נסבה של جملـ(ـة) ”חבל עבה של אוניה“ כלומר ”עבה“?
הציברנינובُقב ْصל َيי.ا לפי קוצ ֵיי להלן לו:יז ,כלומר שווה ל־ ُق ْص َوى. 1 52
1 53
1 54צירי בבלי.
155המתרגם מבטא את ייחודו של המספר ’עשׁ�תי ע�שׂ רה‘ באמצעות צורות מיוחדות בערבית :כאן
הוא משתמש במספר סודר ובפסוק הבא בצורה ההמונית חדעשר .השוו פיהמא לעיל לו:א.
348
