Page 491 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 491
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
ההלכה הרבנית .עיינו בהערותינו למקומות הבאים :דף ה עמ' א ( 11 ,4מעשרות); ז
עמ' ב ( 2יציאת כהן גדול מן המקדש); ח עמ' א ( 16 ,5מכירת העבד רק כשהוא גנב);
שם ( 10מכירת הבנים בגנבת האב) .השוו גם דף יב עמ' ב ,18שאף היא חלקה יותר
אם נניח שהמשיב פירש את 'עין תחת עין' מילולית על דרך הקראים; מן הסתם שייך
לכאן אף עניין החטאת שבדף יב א .גם ההסתמכות היתרה על ספרי נ"ך והיעדרם
הגמור של מסורות חז"ל ומאמריהם מצביעים באותו כיוון.
כפי שילמד העיון במהדורה ,כתבי היד משתמשים בנקודות דיאקריטיות (אמנם
בשיעור שונה ולפי שיטות שונות במקצת) ונמצאים פה ושם גם סימני ניקוד טברניים.
בחיבור זה שם האלהים אלה כתוב על פי רוב בליגאטורה אל־ ואחריה או ה"א רגילה
או סימן מיוחד מעין קמץ .לעתים נוספו נקודה או נקודות מעל למילה .אלה בה"א
רגילה נמצאת בדפים א ,ב/ג ,ט; הסימן המיוחד נמצא בדפים ד/ה ,יג ,ובדף יב שתי
השיטות מתחלפות (עמ' ב .)17 ,15
המספר הרב של טפסים נפרדים מלמד שהחיבור היה נפוץ ,זכה לקוראים הרבה ונלמד
בחוגים שונים .אף דרכי הכתיב של כתבי היד מעידות על תפוצה רחבה; החיבור
נשתמר בכתיב הפונטי כמעט ללא סטיות ( = T-S C7.41דף א במהדורתנו) ,בכתיב
התקני המקובל ( = T-S 27.3צוקר 59שורה 14ואילך) ועל פי רוב בסוגים שונים של
שלבי מעבר.
דף א מתאפיין ,כאמור ,בשמירה כמעט מלאה על ייחודי הכתיב הפונטי ,כגון סימון
ض/ظ ב־ד ,השמטת ה־ל של תווית היידוע לפני אות שמש ,כתיבת ה־ת בסמיכות של
סיומת הנקבה ,ציון הכינוי החבור נסתר ב־וה ,חוסר עקביות גורפת באימות הקריאה
של דף א אנו מוצאים: סטנדרטית .כך בשורות הראשונות ו3ה ׄידומלצמאוהת=ה ִُظאلمמةא,לוהלאהרלדא
20אשמס = الشمس; 5 4אסמאוות = السماوات, ُ=ظلومالةا لريلضة; דולמת לילת אלכמיס =
30 ,6דקיק = دقائق; 8 الخميس; 6פאנוה = فان ُه;
וככגווןיכעימב'=אوك2واאِكלبש,מ1ס=2כالליشףم=سِ;خل9ا כف,לק3ה=3אנخיلقס ُه= ,ا0لن3الוטسו.לבהכ=תوבطיوדل ُهז;העממ'קרבים24חרתיוגריהם
מוסי "תורת משה" 5הם נדירים .בכתבי יד אחרים של החיבור חדירת הכתיב התקני
מזדמנת בתדירות גבוהה יותר ואין צריך להאריך בעניין כאן.
51לאור העובדה שכתב יד זה הועתק מאותיות ערביות ,ייתכן ש־תורה באה בהשפעת הערבית ,שבה
סיומת הנקבה נכתבת ة בין בנפרד בין בסמיכות.
483