Page 489 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 489

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

‫דף יב עמ' א ‪ ,12‬שבו (אם הבננו נכון) חסר המשפט הראשי‪ .‬אף נראה שחלו שיבושים‬
‫רבים למדיי במסירת החומר‪ ,‬שלעתים אינו מופיע בצורה ברורה ומסודרת‪ .‬נזכרת‬
‫להלן סדרת טעויות חמורות במסירת השם 'יחזקאל'‪ ,‬אך נמצאים גם שיבושים אחרים‬
‫והם קשים יותר לתיקון‪ .‬למשל‪ ,‬נדמה שלפעמים הדברים מובאים בסדר מוטעה (דף א‬
‫עמ' א ‪ ,)31‬בערבוביא (א עמ' ב בהערה לשורה ‪ ;11‬יג עמ' א ‪ )10‬או בדילוג (ז עמ' ב ‪.)2‬‬
‫אין המחבר תמיד מדייק; בדף א עמ' ב ‪ 27‬הוא אף מביא פסוק מן התורה בשם יחזקאל‪.‬‬

‫צוקר‪ ,‬על תרגום רס"ג ‪ 35‬ואילך‪ ,‬חשב שבקושיות המקראיות שלפנינו משתקפת‬
‫רוח כפירה והגות חופשית‪ ,‬שהיו נפוצות באותה תקופה‪ .‬אולם לנו נראה שהשאלות‬
‫שאלות ענייניות הן‪ ,‬ללא כל כוונת התרסה‪  4 .‬על כל פנים ברור שצוקר צודק‬
‫שהשאלות והתשובות משקפות את האווירה התרבותית של זמנן ואת רוח תקופתן‪.‬‬

‫נראה שהמחבר השתתף בפגישות עם בני דתות אחרות (مجالس)‪  4 ,‬ועל כן מצטט לא‬

‫רק פסוקי מקרא‪ ,‬אלא רומז לספרים מקודשים אחרים (דף ו עמ' א ‪ )22‬ואף מביא את‬
‫האוונגליון (דף יב עמ' ב ‪  4 .)17‬נדמה שבחוגי המחבר נידון מעמדה של התורה לעומת‬
‫כתבי הקודש האחרים (דף ו עמ' ב ‪ 2‬ואילך‪ .)14 ,‬פגישות אלו היו כפי הנראה בעיקר‬
‫בין יהודים ונוצרים‪ ,‬והדיונים התנהלו מן הסתם בשפה הארמית; עיינו לעיל במבוא‬
‫‪ §2.3‬בעניין הימצאותן בערבית יהודית קדומה של מילים ארמיות שאינן מתועדות‬

                                             ‫בכתבים יהודיים‪ ,‬אלא רק בסורית וכו’‪.‬‬

‫צוקר (עמ’ ‪ 40‬הע’ ‪ )80‬ראה בשאלות ותשובות אלו טקסט רבני‪  5 .‬הוא אף שקל את‬

                                                ‫בדומה לכך גם סקליר‪ ,‬שאלות במקרא ‪.229/30‬‬           ‫‪4	 7‬‬
‫כגון החוג במוצל המתואר על ידי בן־שמאי‪ ,‬חוג לעיון פילוסופי (השוו גם סקליר‪ ,‬שם ‪.)224‬‬                ‫‪	48‬‬
‫לחוגים דומים במצרים עיינו כהן וסומך‪ Interreligious majālis ,‬ולמצרים בתקופת הרמב"ם‬                 ‫‪4	 9‬‬

                                          ‫השוו הופקינס‪.Languages of Maimonides 92/3 ,‬‬             ‫‪	50‬‬
‫השוו את פנייתו של רב האי גאון אל הקאתוליקוס הנסטוריאני בדבר קטע קשה בתהלים‪ ,‬הנזכרת‬
‫אצל ברודי‪ .The Geonim of Babylonia 301 ,‬האי גאון היה מודע היטב לכתבים העדתיים‬
‫השונים שבשפה הארמית; עיינו אפשטיין‪ .Tohoroth 56 ,‬עירוב האמונות והמגעים ההדדיים‬
‫בין העדות והשפות ב־’‪ ‘sectarian milieu‬או ב־’‪ ‘marketplace‬של התקופה משתקפים ברורות‬
‫בחייו של אל ֻמקמץ; עיינו במבוא לסטרומזה‪ .Twenty Chapters ,‬השוו גם בפרק ‪“Personal‬‬
‫”‪ intercourse between Jews and Arabs‬אצל רמש"ש‪Introduction, JQR xiii (1901) ,‬‬

                                                                                     ‫‪.296ff. §37‬‬
                                             ‫ובעקבותיו גם סקליר‪ ,‬שאלות במקרא ‪ 217‬הע' ‪.49‬‬

‫‪481‬‬
   484   485   486   487   488   489   490   491   492   493   494