Page 490 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 490
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
האפשרות שיהודה הפרסי ,שהוזכר בידי ראב”ע בפירושו לתורה ,רבני היה והוא הוא
שחיבר את מאסף השאלות שלפנינו ,ואין דבריו נראים .לעומת זאת ,לנו נדמה שניתן
להסיק שהמחבר דווקא קראי היה ,וזאת הן על סמך גלגולי המסירה מאותיות ערביות
לעבריות ,הן (וזה העיקר) על סמך כמה קווים לא רבניים שבתוכנן של התשובות.
כהנחת יסוד ,ניתן לומר שאם נמצאים בטקסט ערבי־יהודי סימנים שהנוסח
הועבר ממקור הכתוב אותיות ערביות ,חזקה על אותו טקסט שהוא קראי ,שהרי ידוע
שהקראים הרבו להשתמש בכתב הערבי ואילו הרבנים נמנעו מכך ( §1.7סעיף א).
בחיבור שלפנינו אכן נמצאים סימנים ,המעידים על העברת הנוסח מכתב ערבי (ללא
נקודות דיאקריטיות) לכתב עברי.
הבולט שבמקרים אלו הוא כתיבת השם 'יחזקאל' ,המופיע בטקסט זה לעתים
בצורות מוזרות ביותר ,ההופכות את הטקסט לבלתי מובן .את תהליך השיבושים יש
לשחזר בערך כדלקמן :לראשונה הועתק 'יחזקאל' נכונה לאותיות ערביות בצורת
يحزقال .צורה זו לפעמים (רק לפעמים!) הועברה נכון ,אך היא לא תמיד זוהתה
וחולקה לשתיים يحز +قال ,כשהחלק השני הובן באופן טבעי כ־قال "אמר" .כיוון
שהחלק הראשון يحز היה עכשיו מחוסר משמעות ,ניקדוהו يجز והבינו َي ُجز משורש
.jwzלאחר מכן צורת עתיד קצרה זאת ( )yajuzהוארכה לצורת עתיד רגילה ושקופה:
يجوز ( .)yajūzמאחר שאחרי פועל בעתיד כגון يجوز אין היגיון ב־قال "אמר" בלשון
עבר ,הושמט החלק השני של השם ונשאר يجوز בלבד .זאת הסיבה שליד יחזקאל הנכון
והצפוי אנו מוצאים בטקסט זה גם (يجوز >) יגוז השגוי והמוזר (עיינו בהערה לדף א
עמ' ב ,15ושם פירוט המקרים).
דוגמה זו יש בה די כדי להוכיח את רקעו של החיבור ,ונמצאות דוגמאות נוספות,
המעידות כנראה על העתקה מאותיות ערביות (ללא סימנים דיאקריטיים) :דף א עמ'
א 27נראה ש־*فايما נקרא בטעות فانما ועל כן מופיע בצורת פאנמא; א עמ' ב 11
*ليس > *لنس/لنيس שהובן בהוראת "לאנשים" והועתק לניס (ב ִאמאלה' ,ר"ל nēsאו
;)nīsב עמ' א *12انسان "איש" > איסין ,שבמקומו יש לגרוס או אינסין או אנסין; ו עמ'
ב 15נדמה שאין נפסירוה (نفسيره) אלא טעות במקום תפסירוה (تفسيره) "פירושו";
י עמ' ב 6בא מתניהו במקום מתתיהו (בלבול בין ـتـ לבין ـن ـ ); יב עמ' ב 17ספק אם
השתבש *لقيل ל־*لقتل; יג עמ' א 8אפשר שבמקום ידירון (يديرون) הנוסח הנכון הוא
ידברון (يدبرون) -עינו בהערות למקומות אלו.
בנוסף לתופעות הכתיב הנזכרות לעיל ,המרמזות על מוצא קראי ,יש להזכיר מקומות
אחדים בחיבור שבהם אין ההלכה המשתקפת בתשובותיו של המחבר הולמת את
482
