Page 495 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 495

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

            ‫ג ‏‪ - 2‬מ א ס ף ש ל תש וב ו ת ע ל ש א ל ו ת ב ה ב נ ת כ ת ו ב י ם‬

                                          ‫דף א‬

                                                                                      ‫עמ' א‬
              ‫‏‪ . . . .<	.1‬ושבעתי> נדודים   עדי נשף‪   .‬וכשאמר ומ ּדד ערב   התכוון‬
            ‫‏‪<	.2‬בו לכל הלי>‌לה ובזה הראה שאין כל ערב הוא שקיעת השמש וש‪-‬‬
  ‫‏‪<	.3‬התכוון ב>‌ו לחושך‪   .‬והנה מה שאמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד   התכוון בו‬
‫‪4‬‏‪<	.‬ש ֵמ ֵעת שב‌>רא אלהים את השמים ואת הארץ עד שברא אור בארץ‪ ,‬הייתה מידת‬

                                                                            ‫אותו‬
       ‫‏‪<	.5‬החושך> אורכו וקוצרו כמידת חושך ליל החמישי והשישי והשבת‪   ,‬ואם‬
‫‏‪<	.6‬היה> הבדל‪ ,‬הרי הוא דקות מועטות‪ .‬והלילה הזה (מתחלק על פני) ימים‪  ,‬‬

                                                         ‫(ש)‌אלהים ברא לפני כן‬
‫‏‪<	.7‬ביום ה>‌ראשון מבלי שקרא (בשם) לא שמש ולא ירח‪ .‬ועברו היום הראשון והשני‬

                                                                       ‫והשלישי‬
‫‏‪<	.8‬ואז הב‌>דיל אותו ביום הרביעי וקרא למקצתו שמש ולמקצתו ירח וכוכבים‪   ,‬כמו‬
‫‪9‬‏‪<	.‬המים> אשר בראם ביום הראשון והבדילם מהם‪   ,‬ושם אותם מעל לרקיע אשר‬

                                                                         ‫קרא לו‬
‫‪<	.10‬שמים והקוו>‌ה אותם ומקצתם עשה לי ּמים ולמעיינות ולנהרות‪ .‬כשאמר וחושך‬

                                                                   ‫על פני תהום‬

‫צוקר ‪1,65‬‏‪ .‬השאלה הייתה כנראה על מידת הערב והבוקר הראשונים ועל מידת האור הראשון‪.‬‬                   ‫	‪1‬‬
                                                                                        ‫איוב ז‪:‬ד‪.‬‬  ‫‪	2‬‬
                                                                                             ‫שם‪.‬‬   ‫‪	3‬‬
                                                                                                   ‫‪	4‬‬
                                                            ‫כלומר לכל זמן החושך‪ ,‬ר”ל ללילה‪.‬‬        ‫	‪5‬‬
                                                                                   ‫בראשית א‪:‬ה‪.‬‬     ‫‪	6‬‬

‫המחבר משתמש כאן ובהמשך בשמות ימי השבוע המקובלים בערבית‪ ,‬ולא במספרים סודרים‬                         ‫‪	7‬‬
                                                                                       ‫כבעברית‪.‬‬
                                                                                                   ‫	‪8‬‬
‫הכוונה שהלילות בימים הראשונים של הבריאה היו כלולים ומעורבים ביממות כמו שהיבשה‬                      ‫	‪9‬‬
                                                                           ‫הייתה מעורבת במים‪.‬‬

                                                            ‫כלומר חילק את החושך ליום ולילה‪.‬‬
                                                                      ‫שמא יש לתרגם "מתוכם"?‬

‫‪487‬‬
   490   491   492   493   494   495   496   497   498   499   500