Page 499 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

‫‪ . 23‬ה‘ על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו‪ 1 ,‬ואמר ואני אהיה לה נאם ה‘ חומת אש‬

‫סביב ולכבוד אהיה בתוכה‪ 2 ,‬‬

‫‪ .24‬ואמר פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור‬

‫לנו‪ 2 ,‬והרי כל אור (הנזכר הוא) תיאור למ‌<ה שאין>‬

‫‪ .25‬הוא שמש ולא ירח ולא ‪<+‬כוכבים> ו‌(למרות זאת) שמו אור‪ .‬ואמר כי נר מצוה‬

‫ותורה אור‪ 2 .‬ועל כורחך האור של (היום) הראשון ‬

‫‪ . 26‬והשני והשלישי יהיה (אחת מן השתיים‪ ):‬או אור גדול וחילק ֹו כפי שחילק את‬

‫המים‪ ,‬או יהיה אור קטן והוסיף‬

‫‪ .27‬לו אור אחר כמו שברא ביום הראשון שמים וברא ביום השני שמים אחרים‪ .‬ואיזה‬

‫שתאמר‬

‫‪ .28‬משני העניינים האלה אין בו פגם‪ .‬ולא כתבה התורה אלא אחרי אדם (הראשון)‪ 2 .‬‬

‫ומה שאמר (הכתוב)‪:‬‬

‫‪ .29‬ערב ובקר (הם) הראשונים אשר לא ראית אותם‪( ,‬הוא כ)‌מידת אותו הערב ‪ 2‬אשר‬

‫הנך רואה את חשכתו ואורו‬

‫‪ .30‬ואורכו וקוצרו‪( ,‬כש‌)ביניהם רק דקות מעטות‪‌{ .‬ואמר ונתתיך לאור גוים ‪ 2‬וזה איננו‬

‫ושאלת ‪ 2‬על‬ ‫‪ . 31‬שמש ולא ירח ולא כוכבים‪ ,‬ולא התכוון בו אלא למשיח‌}‪ 2 .‬‬

‫מה שאמר חמשה‬

‫‪ . 32‬בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה‪ 2 ,‬ואמר שלמה ונמצא ישלם‬

‫שבעתיים את‬

‫‪ .33‬כל הון ביתו יתן‪ 2 .‬דע שאינו חייב ליתן את כל הונו כי יש מן האנשים‬

‫שמות מ‪:‬לח‪.‬‬ ‫‪1 9‬‬
‫זכריה ב‪:‬ט‪.‬‬ ‫‪2 0‬‬
‫ישעיה לג‪:‬יד‪.‬‬ ‫‪ 21‬‬
‫משלי ו‪:‬כג‪.‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫הכוונה כנראה שערב ובוקר בשלושת ימי הבריאה הראשונים נקראו כך מנקודת ראותו של אדם‬ ‫‪ 23‬‬
‫הראשון לפי אורכם של לילה ויום אחרי בריאת המאורות‪.‬‬
‫היינו אולי מצפים ל־’הערב והבוקר‘‬ ‫‪ 24‬‬
‫ישעיה מט‪:‬ו‪.‬‬ ‫‪2 5‬‬
‫{ואמר ‪ ...‬למשיח}‪ :‬את המשפט שבסוגריים צומדים‪ ,‬הנמצא כאן בכתב היד‪ ,‬יש להעביר‪ ,‬למשל‬ ‫‪ 26‬‬
‫לשורה ‪.24‬‬
‫צוקר ‪.20,70‬‬ ‫‪ 27‬‬
‫שמות כא‪:‬לז‪.‬‬ ‫‪2 8‬‬
‫משלי ו‪:‬לא‪.‬‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪491‬‬