Page 502 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 502

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

‫‏‪ .	9‬חמשה בקר יש' תח' הש' ואר' צאן ת' הש' ואנמא קל אן אכד אלץ הל י‌< ׄגיב>‬

 ‫‪ 	.10‬יעטי שבעתים ומא קל יעטי שבע' או גמיע מאלוה ואנמא י ׄגיב <ע‌>ל‌<יה כמא>‬
‫‪ .	11‬קל פי אתורה ואנמא קל עלה אסתפהים {לניס}<ליס> ‪  6‬עלה מא ׄפסרת <וסלת ‪ 6‬‬

                                                                             ‫ען>‬

‫‪ 	66‬כך ליס בשורה ‪ 14‬של המקבילה ‪ T-S Ar. 1a.81‬המובאת לעיל בהערה‪ .‬השיבוש התהווה ממקור‬

‫באותיות ערביות ללא נקודות דיאקריטיות‪* :‬ليس >‌لنس= לנס‪ ,‬שלימים הובן ככתיב חסר של לניס‬

                        ‫(= ل‌ـ(ـلـ‌)ـناس) ”(שאלה) לאנשים“‪.‬‬

‫‪ 	67‬צוקר ‪ .13,49‬מכאן ועד סוף הסוגיה שבשורה ‪ 24‬מקבילה ב־‪ T-S Misc. 36.186‬דף ב = צוקר‬

‫קטע ל ועל פי שני הקטעים הרכיב צוקר (‪ 49‬הע‘ ‪ )110‬נוסח אקלקטי‪ .‬בשורות ‪ 17-13‬של ‪T-S‬‬

‫‪ Misc. 36.186‬מעורבב חלק (שסימננו בסוגריים צומדים כפולים) של השאלה הבאה = להלן‬

‫שורות ‪( 28-24‬עיינו צוקר ‪ 49‬הע' ‪ .)113‬ב־‪ T-S Misc. 36.186‬השאלה נושאת את המספר כ”ו‬

                        ‫וזה לשונה‪:‬‬

                        ‫דף ב עמ' א‬

‫כ"ו וזעמ ּת אנוה‬        ‫‪				.1	0‬‬

‫‪ 	.11‬קאל פי אתורה לכהן ‪<+‬גדול> לא יתאבל עלא אח ּד מן אלאנאס‪ :‬ו‌(עי)‬

‫‪ .	12‬אנוה קאל ועל כל נפ' מת לא יב' ‪<+‬וקאל יחזקאל ואל מת אדם לא יב'> לטמאה כי אם לאב‬

                        ‫ולאם ‪<+‬ולבן ולבת> לאח‬

‫‪ .	13‬ולאחות‪ :‬והדא כיף הו {‌{ ׄתם קאל פי אתורת {אל} מוסא סבעת איאם‬

‫‪ .	14‬יטמא ר ִגול פי טומאת מת וקאל פי יחזקאל י"ד יום וקאל פי אתורה‬

‫‪! 	.15‬ו!הנוגע במת לכל נפש אדם‪ :‬וקאל {יחזקאל} וגלח ראשו ביום טהרתו‪:‬‬

‫‪ 	.16‬תם קאל ‪<+‬יחזקאל> עלא כהן גדול אידא יתטמא בקראבתוה סבעת איאם אד‬

‫‪ 	.17‬מסהא‪ :‬ואח ֯ר ֯י טהרתו שב‌<עת> ימים יספרו לו‪ }}:‬ואלדי קאל יחזקאל‬

‫‪ 	.18‬הו ל ִגמע <אל כהנ>‌ ֯ה <‪ . . . . . . . . . .‬כ>‌י אם לשארו הק' אליו לאמו‪:‬‬

‫‪ 	.19‬פאן כא‌<ן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬ל>‌כהן גדול וחדוה לא יתטמא‬

‫‪ .	20‬אל ֯א ל ֯א‌<ביה ‪֯ >. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬גמע אל כהנה תם דכר‬

‫‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<.>. . .<	.21‬וק>‌אל כי אם לשארו‪:‬‬

‫ואחד ו‌>אח ּד אנוה קאל‬  ‫‪			<	.22‬‬

‫> אנוה קאל ואל מת‬       ‫‪			<	.23‬‬

‫‪<	.24‬אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ו>‌לאחות‪ :‬וקאל‬

                        ‫דף ב עמ' ב‬

‫‏‪֯ .	1‬ו ֯א ֯ל ֯מ ֯נ ֯ה וג ֯ר ֯ו ֯ש ֯ה לא יקחו להם לנשים‪ :‬פ ִגאיז להום אנוה קאל יטמאו‪:‬‬

‫‪2‬‏	‪ .‬וקאל יק‌<חו לה>‌ם ולו כאן יחזקאל קאל לכהן גדול וחדוה לקאל יטמא ויקח‪:‬‬

‫‏‪ 	.3‬ול!כא!ן <קאל> אל מת אדם לא יבוא לטמאה‪ :‬כמא פי אתורה ולם יקול יטמא‬

‫‪4‬‏	‪ .‬וקאל ֯א‌<למנה> וגרושה לא יקחו להם לנשים‪ :‬ולו כאן לכהן גדול וחדוה‬

‫‪5‬‏‪ 	.‬לקאל לא יקח‌{ו} לו לאשה‪ :‬פלם יקול ַהכ ֵדי ולכין קאל יטמאו ולא יקחו‬

                                               ‫‪494‬‬
   497   498   499   500   501   502   503   504   505   506   507