Page 538 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 538
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
. 5יש‘ :אדא סרק שי יובאע סיתה סנין אלדי לם י<וסתוופא בהא כול>
מא י ִגיב עליה :פאן כאן קד סרק מאל כתיר <יוטלק קבל ידפעוה> .6
לאן יש‘ אומירו אן יואסון אל מסאכין א<נוה קאל פי אל כתאב> 7 .
. 8
כי לא יחדל אביון :וקאל אדא וס ע(ך)[כ]ו ֯ם < 11תלזמכום מואסאתהום אינוה קאל
כי> . 9
יהיה בך אביון :ואנמא כאן יובאע <כי ידפע מבלג סרקתוה>
. 10פאן כאן תמנוה וחדוה יכפי ואלא ב ֯א<עו אולאדוה מעוה ואן>
.11בלג תמן ִגמיע אולאדוה מע ֯ו ֯ה <מבלג אסירקה אטלקוהום ִגמיע>
. 12קאל אם בגפו יבוא בגפו יצ<א וקאל עד שנת היבל יעבד עמך ויצא>
.13מעמך :פאכתר מא י ִגיב ע<ליה אן יכון עבד עד שנת היובל ואן סרק>
. 14מאל לא יוחצא מיתל אלדי יה<רוג בשוגג קאל כי בעיר מקלטו ישב>
. 15עד מות הכהן הגדול :יום כ<הן גדול ימות יר ִגע ואל עבד יכדם>
.16אכתר שי עד שנת היובל ולם <יובאע יש' אלא אן סרק ולא מאל לוה>
َوב ِسר َוعרُك ْה.م),הנאחךניויתשכהןסושפירשתליקקןרוואסועסךע(כתיונםוי= َמوו ِسשْع ُאت ْمביעחיםדכי=נَوו ِיس َנعו َשك)אלו־לואסעכיכנווםי המכוונת אין הקריאה 1 17
ברבים = (כינוי מושא
מושא.
530
