Page 539 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 539
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
5 .ישראל אלא אם גנב דבר( 20 ,אז) יימכר לשש שנים אשר אין <גובים תמורתן
במלואו כל>
6 .מה שהוא חייב .ואם גנב רכוש גדול <ישולח לחפשי לפני שיפרענו> 20
7 .מפני שישראל נצטוו לנהוג בחסד עם העניים ש<הרי אמר ַב ּכתוב>
. 8כי לא יחדל אביון ( ...פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך) 20 .
ואמר אם תוכלו <חייבים אתם לנהוג עמם בחסד ,שהרי אמר כי>
9 .יהיה בך אביון ( ...לא תאמץ את לבבך ...כי פתח תפתח את ידך לו) [שם ז-ח].
ולא היה נמכר אלא <כדי שיפרע את סכום גנבתו>
. 10ואם יהיה מחירו לבד מספיק( ,הרי טוב) ,ואם לאו ,ימכ<רו את בניו עמו 20 ,וא ם>
.11השיג מחיר כל בניו עמו <את סכום גנבתו ,ישלחום כולם לחפשי> 20 .
.12אמר אם בגפו יבוא בגפו יצ<א ( ...ויצאה אשתו עמו) 20 .ואמר עד שנת היבל יעבד
עמך ויצא>
. 13מעמך (הוא ובניו עמו) 20 .ולכל היותר מוטל ע<ליו שיהיה עבד עד שנת היובל,
גם אם גנב>
. 14רכוש אין ספור( 20 .וזה) כמו מי שיה<רוג בשוגג 21 .אמר כי בעיר מקלטו ישב>
.15עד מות הכהן הגדול 21 ,ביום שכ<הן גדול מת ,ישוב .והעבד יעבוד>
.16לכל היותר עד שנת היובל ,ולא <נמכר ישראל אלא אם גנב וממון אין לו> 21 ,
2 02בניגוד להלכה הרבנית שאדם יכול למכור את עצמו.
203הכוונה שבשנה השישית יישלח לחפשי גם אם לא פרע את מלוא חובו.
2 04דברים טו:יא.
2 05מכירת הבנים בגנבת האב (השוו מלכים ב ד:א) מנוגדת להלכה הרבנית שאינה מזכירה זאת (עיינו
למשל ,בבלי קידושין כב:א) .גם הדבר הזה מצביע על מוצאו הקראי של המשיב.
206הכוונה לשחרור העבד ובניו לאחר שש שנים ,והכותב לא דייק ,שהרי העבד ובניו משתחררים גם אם
הסכום לא הספיק .שמא הדגיש את יציאתם לחפשי מפני שלפי הכתוב בירמיהו (שם) ְכ ָבשום לעבדים
אחרי שש שנים ,ואפשר שהבליט שהשתחרר כשהאיש שגנב ממנו אינו ניזוק ואינו יכול לטעון.
207שמות כא:ג.
208ויקרא כה:מ-מא.
2 09נמצא שבשני מקרים אין העבד משלם את חובו במלואו ,אם עבד שש שנים או אם הגיעה שנת
היובל.
210כלומר בשני המקרים אין שיעור העונש קבוע אלא תלוי בנסיבות.
2 11במדבר לה:כח.
2 12לפנינו הלכה קראית ,ופירש כנראה את ’וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך‘ (ויקרא כה:לט) כמוסב
לגנב עני (ראב”ע על אתר פירש ֹו אף הוא על גנב עני).
531
