Page 540 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 540

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

‫‪ .	17‬אנוה קאל {ו}‌אם אין לו ונמכר בגנבתו‪֯ :‬ו‌<אילא אינמא יובאע ב ׄצולם>‬

‫‪ 	.18‬אי יכונון יש‘ רשעים ֯מ‌<ית‌> ֯ל‌< ‪֯ ‌> . . . .‬א ֯נ ֯ח‌<נו קנינו את אחינו היהודים>‬

‫‪֯ 	.19‬ה‌<נ>‌ ֯מכרים לגוים כדי <בנו					 >‬

‫‪> 							<. .>. . . .<	.20‬‬

‫מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג> ‪ 11‬‬  ‫	<‪		... .	.. 	...‬‬

                                                                                      ‫עמ' ב‬

          ‫‏‪<	.1‬הסכו>‌ת אינמא תפסירוה פי אול אסנה אסאבעה ליס הו מן בע ּד סנה‬

        ‫‏‪<	.2‬אסאבי>‌ ֯עה לאנוה כדי קאל ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו ‌ב(יר ּדן)‪:‬‬
             ‫‪3‬‏‪<	.‬קצה המי‌> ֯ם‪ :‬פכאן אול אל מא וקאל מקצה הארץ ועד קצה הארץ‪:‬‬

         ‫‏‪<	.4‬ואינמא תפסירו‌> ֯ה מן אול אל אר ׄץ‪ ‬ואלא אכיר אל א ‪‬ר ׄץ‪ :‬ותפסיר מקץ‬
             ‫‏‪<	.5‬אול וא ׄכיר ואינמ‌> ֯א קאל‪ :‬ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעמך‪:‬‬
                ‫‏‪<	.6‬תפסירוה פי אולה‌>א כאן כילמה ואחדה תחתמיל ו ִגהין תפסיר‬

               ‫‏‪<	.7‬בשנה פי אולהא והו א‌> ֯ל מעני אלדי קד דוכיר פי אתורה מראר‬
     ‫‏‪<	.8‬כ ׄתירה וקאל אלכתאב ששת ימי>‌ ֯ם תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליי‬

         ‫‪9‬‏‪<	.‬תפסירוה אול אליום וקאל באו> לה מקץ פתחו מאבוסיה סלוה‪ :‬וקאל‬

‫‪<	.10‬וירדת במחנה וירד הוא ו ֻפרה נע‌> ֯ר ֯ו אל קצה ה!מ‘!‪ :‬וקאל ‪<+‬ו‌>הנה אנכי בא בקצה‬

‫‪<	.11‬המחנה {וקאל וירד הוא ופרה נערו> ֯א ֯ל ֯קצה החמושים‪ }:‬והדא כולוה‬

‫‪ 	118‬חסרות כשלוש שורות מתחתית הדף והשלמנו את תוכנה המשוער של השורה האחרונה‪.‬‬

                                                                    ‫‪532‬‬
   535   536   537   538   539   540   541   542   543   544   545