Page 545 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 545
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
5 .הבהמה .ו ִחייב את הנודר ליתן מה שיעריך הכהן שהרי אמר
6( .אך בכור אשר י ֻבכר )...ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ( ...ואם לא יגאל ונמכר
בערכך) 23 .ואשר לבכור ,אמר ופטר חמור
7 .תפדה בשה 23 ,וזה בכור ,ואשר נמכר הוא נדר 23 .ומה שאמר ואכלת לפני ה' אלהיך
)...( .8מעשר דגנך ( ...ובכרת בקרך וצאנך) 23 ,פירושו הת ֵקן אותו ,כמו שאמר
נמצאו דבריך ואכלם 23 ,ואמר
9 .אכל את המגלה 24 ,ואמר אכלני הממני נבוכדראצר 24 .וכל זה אין הוא
10א .אכילה ,מקצתו כליה ומקצתו התקנה.
דף י
עמ' א
> <. . . . .>. .< .1
.2אנשי חשבון 24ואנשי <אלעל ה > 24
. 3ואשור .ואמר לבי למואב יזעק< 24 ,ואכן משמעו ש>-
.4לב מואב יזעק .ואמר אבכה בבכ<י יעזר ( )...אריוך דמעתי> 24 ,
5 .ואין הנביא בוכה על מואב אלא מוא<ב בוכה ,והיו"ד כמו>
235ויקרא כז:כו-כז.
236שמות שם.
2 37עד כאן צוקר 2,78וההמשך אצלו חסר .ריבוי משמעויותיו של השורש אכ”ל נידון גם לעיל
בדף ה עמ' א 10ואילך ובדף ה עמ' ב 10ואילך = דף ג עמ' א 19-17וגם שם בא נושא זה אחרי
סוגיית בכורות ונדרים.
238דברים יד:כג.
239ירמיה טו:טז.
240יחזקאל ג:א.
2 41ירמיה נא:לד.
242צוקר .9,80השואל שאל כיצד ייתכן שהנביא בכה על חורבן מואב ודומותיה וכיצד אפשר שאשור
ומצרים נתברכו (ישעיה יט:כה) ,וראו צוקר 81הע' .267
243השוו ישעיה טו:ד
244ישעיה טו:ה.
245שם טז:ט .הכוונה כנראה שמואב מדברת והיא היא הבוכה ,והשוו שם פסוק ז ’ייליל מואב למואב‘.
537
