Page 546 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 546

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

     ‫‏‪ 	.6‬הישבי בשמים‪ :‬וקאל מני מצרים מני נבל מני מכיר‬
‫‏‪<+ .	7‬ל>‌מני אשור ‪<+‬ו>‌למני מצור‪ :‬המגביהי לשבת המשפילי‬

       ‫‏‪ .	8‬לראות מקימי מעפר דל ואנמא קאל יהיה ישראל‬
          ‫‏‪ .	9‬שלישיה דל אן להום כרג תילת ואחד כרגו מן‬
            ‫‪ .	10‬מצר ואתיני מן אשור לאן א ֯רת ֯חש ֯ש ֯תא סומי‬

       ‫‪ 	.11‬מלך אשור אנוה קאל והסב לב מלך אשור עליהם‬

                                       ‫עמ' ב‬

‫>‪>. . . .<. . . . .‬‬          ‫‏‪				<	 12 .1‬‬

‫‪2‬‏‪ . . . . . . . . . .<	.‬אשר ברכו ה'> צבאות לאמר בר‌<ו>‌ך‬

‫א‌>עלם אנ ֯ה ישראל וחדוה אנה‬           ‫‏‪<	.3‬עמי מצרים‬

‫‪4‬‏‪<	.‬קאל אשר ברכו ו>‌ ֯לם יקול אשר ברכם פדכל מע‬

‫וסאלת ‪  12‬ען מא קאל לידותון‬  ‫‏‪<	.5‬ישראל מ‌> ֯צרים ואשור‪:‬‬

‫‪6‬‏	‪֯ { .‬ל}‌בני ידותון גדליהו וצרי ‪<+‬ו>‌ישעיהו חשביהו ומת!נ!יהו ‪ 12‬‬

‫אעלם אנה דכר‬                 ‫‏‪ .	7‬ששה וזעמת אנהום כמסה‪:‬‬

‫‏‪ .	8‬הונא כמסה וקאל אנהום סיתה לאן ידול אן כאן‬

‫‏‪ 	.9‬ואחיד צגיר לא יקוא עלא עמל בני לוי פלמא‬

‫‪ .	10‬קוי וצאר רגול דכרוה פי מכאן אכר לאנה למא‬

‫‪ 	.11‬דכר ד"כ רגול פי אנואיב וקאל בניו ואחיו שנים‬

                                                               ‫‪ 	126‬חסרות שורות אחדות מראש הדף‪.‬‬
                                                                                    ‫‪ 	127‬צוקר ‪.28,61‬‬

‫‪ 1	 28‬אלא אם כן נשתרבב ’מתניהו‘ מן הפסוק התוכף‪ ,‬לפנינו רמז נוסף שהחיבור הועתק מאותיות‬

                                            ‫ערביות לא מנוקדות (متتيهو = متنيهو)‪.‬‬

                                                                          ‫‪538‬‬
   541   542   543   544   545   546   547   548   549   550   551