Page 543 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 543
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
< .12פירושו ראשית הדבר ותחילת>ו .כ' ושאלת 22על
< .13מה שאמר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .איש כ>דרכיו אשפט אתכם בית
< .14ישראל 22 ,ומה שאמר לתת לאיש כדרכיו ו כ>פרי מעלליו 22 .ועוד אמר ויספתי
< .15ליסרה אתכם (שבע על חטאתיכם) 22 ,ואמר ויסרתי אתכם אף> אני שבע 22 .ועוד
כדרכיו וכפרי
< .16מעלליו >. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .וזה לדעתך מגונה ,מפני שאמר
דע שאם נקם >. . . < .17
> >. . . . . . . .<. . .מפני שלו גנב אדם בקר < .18
< .19או צאן ישלם חמשה בקר תחת שור> אחד וארבע ?צאן?
>#>. . .<. . ?< .20תחת שה אחד? 23
דף ט
עמ' א
.1אמר 23וכי תחדל לנדר !ו!לא יהיה בך חטא 23 ,ואינו סותר דבר מפני ש-
2 .הבכור ייהרג אם לא יפדנו והנדר 23יימכר .ואם יתן לו (לכהן)
3 .כתמורה לו שה לא ייהרג ,כי אמר ופטר חמור תפדה בשה 23 .ואם
4 .לא יתן (דבר) תמורת הבהמה הטמאה שנדר ,יימכר אותו הנדר,
225השואל מקשה על הניגוד בין ענישה כפרי מעלליו של רשע לבין ענישתו שבע על חטאותיו.
התשובה היא שהעונש מוטל לעתים במידה כפולה ומכופלת ,כמו במקרה של שחיטת שה ובקר
גנובים.
2 26יחזקאל יח:ל ועוד.
2 27ירמיה לב:יט או יז:י.
2 28ויקרא כו:יח.
2 29שם כח.
2 30השוו שמות כא:לז.
2 31צוקר ,77 .1השוו לעיל דף ג עמ' א 17ואילך .נראה (שלא כתפיסת צוקר 78הע‘ * ,240בחלק
הראשון) שהשואל שאל שתי שאלות בדבר בכורות( :א) מדוע בכור חמור נערף אם איננו נפדה,
שהרי במקרא אחר בויקרא (עיינו להלן) הוא נמכר בערכך ,והשואל סבר שבכור הבהמה הטמאה
כולל את בכור החמור; (ב) לפי דברים ’ואכלת ...ו ְבכֹ ֹרת בקרך וצאנך‘ (עיינו להלן) הבכור נאכל,
והרי הבכור לה‘ ואינו נאכל.
232דברים כג:כג.
2 33בניגוד לבכור.
234שמות לד:כ והשוו שם יג:יג.
535
