Page 553 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 553

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

                   ‫‏‪ 	.3‬אחד לחטאת‪  27 .‬ולא ראינו חטאת שנשרפה חוץ למחנה אלא‬
‫‏‪ .	4‬חטאת כהן משיח‪ ,‬וחטאת כל עדת ישראל‪ ,‬וחטאת אפ‌<ר פרה> ‪<+‬וחטאת יום‬

                                                                        ‫הכיפור>‬
   ‫‏‪ 	.5‬שמתטהרים בו ‪  27‬כל ישראל‪(  27 .‬ואשר) לקרבן חטאת מבלי שי‌<בקשו כפרה>‬

           ‫‏‪ .	6‬להם על חטא‪ ,‬הרי הוא אמר ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר‬
         ‫‏‪ 	.7‬עזים לחטאת וג'‪  27 ,‬ואמר בח ֻנ ּכת המזבח !ו!שעיר עזים אחד לחטאת ‪ 27‬‬

                  ‫‏‪ .	8‬כל יום‪ .‬ומאחר שראינו שחטאת שאינה נשרפת מחוץ למחנה‬
                  ‫‪9‬‏‪ 	.‬תהיה היא והעולה וזבח שלמים ללא חטא שהיה מצד הציבור‬
         ‫‪ 	.10‬כמו חנכת המזבח ומועד וראש חודש‪‌  27 ,‬ו(מאחר שראינו ש־)‌אין חטאת‬
‫‪ .	11‬נשרפת מחוץ למחנה אלא חטאת כהן משיח ‪<+‬או חטאת כל עדת יש‘> או חטאת‬

                        ‫‪ 	.12‬אפר פרה או חטאת יום הכיפור‪  27 .‬ואמר הבאים מהשבי‬
       ‫‪ .	13‬בני הגולה הקריבו עולת לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל‬

               ‫‪ .	14‬אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים‬
                    ‫‪ 	.15‬עשר הכל עלה לה'‪  28 .‬הוא לכל ישראל מקטנם ועד גדולם‪.‬‬

‫‪ .	16‬ומה שאמר בוידבר ‪  28‬פר בן בקר אחד לעלה (לריח ניחח לה' ומנחתו ונסכו‬
                                                      ‫כמשפט) ושעיר עזים אחד‬

‫‪ 2	 73‬במדבר טו‪:‬כד‪ ,‬ועיינו להלן שורה ‪ .17‬הכתיב ’חטאת‘ באל”ף כאן מיוחד ונמצא כנראה רק במגילות‬
 ‫הגנוזות ובנוסח שומרון (אך שמא התהווה בכל מקום בנפרד לפי הכתיב המקובל של ’חטאת‘)‪.‬‬
‫‪ 2	 74‬המשפט ”שמתטהרים בו“ מוסב לחטאת יום הכיפורים‪ ,‬אף על פי שהוא מתאים גם לחטאת כל‬

                                                                                    ‫עדת ישראל‪.‬‬
‫‪ 	275‬לסוגי החטאות עיינו ויקרא ד‪:‬יב (כהן משיח); שם כא (כל עדת ישראל); במדבר יט‪:‬ט (אפר פרה);‬

                                                                      ‫ויקרא טז‪:‬כז (יום הכיפור)‪.‬‬
‫‪ 	276‬ויקרא ט‪:‬ג‪ .‬יש להניח שבחלק הקודם החסר מתשובתו‪ ,‬הסביר המחבר שחטאת שאינה מכפרת‬
‫מוקרבת במחנה‪ ,‬אף אם היא חלה על כל עם ישראל‪ .‬את המילואים הקריבו במחנה‪ ,‬אף על פי‬

                                             ‫שהם חלו על כל בני ישראל‪ ,‬מפני שהם באו לכפר‪.‬‬
‫‪ 	277‬במדבר ז‪:‬טז ואילך‪ .‬כאן הנושא הוא ’קרבן חטאת מבלי שיבקשו כפרה להם על חטא‘ והנשוא ’הרי‬
‫הוא אמר ‪ ...‬ואמר ‪ ,‘...‬כלומר הוא מונה שני מקרים של חטאת שאינה מכפרת (ועל כן הקריבוה‬

                                                                                         ‫במחנה)‪.‬‬
‫‪ 	278‬במדבר כח‪:‬טז ואילך; שם יא בהתאמה‪ .‬וגם על חטאת מועד וראש חודש חל מה שחל על מילואים‬

                                        ‫וחנוכת המזבח‪ :‬מקריבים אותן במחנה‪ ,‬כי אינן מכפרות‪.‬‬
           ‫‪ 	279‬משפט קטוע ונראה שחסר המשפט הראשי; לפנינו או אנאקולות או השמטה בטעות‪.‬‬
‫‪ 	280‬עזרא ח‪:‬לה‪ ,‬וזה מקרה נוסף של חטאת החלה על כל ישראל מבלי שתכפר על חטא‪ ,‬ואף על פי‬

                            ‫שהיא חלה על כל ישראל‪ ,‬מקריבים אותה במחנה‪ ,‬כי אינה מכפרת‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 2	 81‬כינוי לספר במדבר‪.‬‬

‫‪545‬‬
   548   549   550   551   552   553   554   555   556   557   558