Page 581 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 581

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

                           ‫ג ‏‪ - 4‬ד י ו ן ב ס ו גי ה נ ב ו א ה‬

                                       ‫דף א‬

                                                                                   ‫עמ' א‬
                                                                                ‫‏‪.	1‬‬

                                               ‫‏‪ 	.2‬בשם האל הרחמן‪ ,‬השבח לאל‬
                                                ‫‏‪ 	.3‬קונה הכל בעצמתו‪ ,‬המתחיל‬
                               ‫‪4‬‏	‪ .‬במקום שאין התחלה‪   ,‬הקיים באופן שאין (לו)‬
                                               ‫‏‪ .	5‬כיליון‪ ,‬הנ�שׂ גב הגדול בלי די‪  ,‬‬
                               ‫‪6‬‏‪ 	.‬התמידי באופן שאין (לו) חידלון‪ ,‬אשר ברצונו‬

                                                     ‫‏‪ .	7‬נפר�שׂ ו השמים ובעצמתו‬
                                                ‫‏‪ 	.8‬נתייצבה הארץ על יסודותיה‪,‬‬
                         ‫‏‪ .	9‬לא חדלו שניהם יחדיו מלהיות נפר�שׂ ים עד שאמר‬
                                                ‫‪ 	.10‬להם ִע ְמד�וּ‪ ,‬וכך העיד ישעיה‬
‫‪ .	11‬ואמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים‪ ,‬קורא אני אליהם יעמדו יחדיו‪  .‬‬

                                                           ‫‪ .	12‬השבח לאל היודע‬
                                     ‫‪ .	13‬את הדברים בלא (הגבלת) כמות‪ ,‬הרואה‬
                                    ‫‪ 	.14‬בלא (הגבלת) מרחק‪ ,‬השומע בלא ?אוזן?‪,‬‬

                                                                                   ‫עמ' ב‬
                                                ‫‏‪ .	1‬הדובר בלא תנועה‪ ,‬הדק בלא‬
                                      ‫‏‪ .	2‬גשמיות‪ ,‬אשר הכניע את הבריות במות‬

                                                          ‫בחינת ’ראשון ואין ראשית לראשיתו‘‪.‬‬      ‫‪	1‬‬
                                                                                                 ‫‪	2‬‬
‫כלומר كـفاية והכוונה‪ :‬מבלי שיספיקו ה�שׂ גב והגדולה לתאר אותו‪ .‬ואפשר להבינו كـفيئه ~ كـف ّيه‬
‫במובן ”ואין דומה לו“‪ .‬ושמא שווה ל־كيف ّية "איכות“ (הנמצאת בערבית לעתים קרובות בתקבולת‬            ‫	‪3‬‬

         ‫עם كم ّية "כמות“ המופיעה להלן בשורה ‪ ,)13‬ואם כן הכוונה ”ואין לתפוס איך הוא“‪.‬‬

                                                                                   ‫ישעיה מח‪:‬יג‪.‬‬

‫‪573‬‬
   576   577   578   579   580   581   582   583   584   585   586