Page 583 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 583

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

                 ‫‏‪ 	.3‬וכך אמר משה ראו עתה (כי אני אני הוא ‪ ...‬אני אמית ואחיה)‪  .‬‬
                                                    ‫‏‪ 	.4‬השבח לאל ריבון העולמים‪,‬‬

                                                ‫‏‪ 	.5‬העושה חסד עם מי שמציית לו‪,‬‬
                                               ‫‏‪ 	.6‬המיטיב(!)   עם מי שמורד בו‪ ,‬וזה‬

                                                         ‫‏‪ 	.7‬באופן שאין חומק ממנו‬
                                            ‫‪8‬‏	‪ .‬דבר‪ ,‬אשר אין מי שיבטל את חסדיו‬
                                          ‫‏‪ 	.9‬ואין מי שימנע את נקמותיו‪ ,‬ואיש לא‬

                                                           ‫‪ 	.10‬יאמר מדוע‪ ,‬ואיש לא‬
                                                     ‫‪ 	.11‬יאמר כיצד‪ ,‬ואיש לא יאמר‬

                                                                        ‫‪ .	12‬למה‪ .‬‬

                                          ‫דף ב‬

                                                                                      ‫עמ' א‬
                                                        ‫‏‪ .	1‬וכך העיד הכתוב בדברי‬
‫‪2‬‏	‪ .‬דניאל ואמר כל דאירי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד ‪ ...‬ולא איתי די ימחא‬
                                                     ‫בידה ויאמר לה מה עבדת‪  .‬‬
                                                      ‫‏‪ .	3‬צריך שנדע לכמה חלקים‬
                                               ‫‏‪ .	4‬מתחלקת הנבואה‪ .‬והיא מתחלקת‬
                                                ‫‏‪ .	5‬לארבעה חלקים‪ .‬החלק הראשון‬
                                             ‫‏‪ 	.6‬הוא (ש)‌יתנבא הנביא על מה שהיה‬
         ‫‏‪ 	.7‬ו‌(האחרים הם) על מה שיהיה ‪<+‬ועל מה שאין לו איחור>   ועל מה שבין‬
                                                      ‫‏‪ .	8‬לבין‪ .‬והנה משה בן עמרם‬

                                                                                   ‫דברים לב‪:‬לט‪.‬‬   ‫	‪4‬‬
                              ‫לאור ’נקמותיו‘ להלן בשורה ‪9‬‏ היינו מצפים גם כאן לעניין נקמה‪.‬‬        ‫‪	5‬‬
                                                                                                  ‫‪	6‬‬
                                                                                     ‫דניאל ד‪:‬לב‪.‬‬  ‫‪	7‬‬
‫התוספת מתבקשת לפי מספר סוגי הנבואה שבחלוקה והשלמתנו היא על פי תיאור הסוג השלישי‬
‫הנזכר להלן דף ג ב‪ :‬‏‪ -3‬‏‪ .5‬לפי הבנתנו ארבעת הסוגים הם‪ ( :‬‏‪ )1‬מה שהיה‪ )2( ,‬מה שיהיה‪ ( ,‬‏‪ )3‬מה‬
‫שאין לו איחור‪ ( ,‬‏‪ )4‬מה שבין לבין‪ .‬אין המחבר רושם אותם לפי הסדר הכרונולוגי ואינו מדייק‬

                                                                          ‫תמיד בהבאת הדברים‪.‬‬

‫‪575‬‬
   578   579   580   581   582   583   584   585   586   587   588