Page 33 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 33
יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש 6עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו” (יהושע ה ,יג) .התגובה
בספר דברי הימים הולמת את המראה הנורא“ :ויפל דוד והזקנים מכסים בשקים על פניהם” (פסוק
טז) .הלבוש בשק מבטא את הפחד ממגפה ,ביטוי לאבל שהיא מביאה בכנפיה 7.כיסוי הראש בשק
נובע מהפחד לצפות במראה שנגלה להם .בהמשך הסיפור גם ארנן ובניו מגיבים בבהלה לנוכח
מראה המלאך“ :וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים” (שם ,כ).
הזכרת בניו של ארנן חשובה למספרנו כדי שיהיו עדים מצדו של המוכר למעשה מכירת הגורן ואיש
לא יוכל לפקפק בחוקיות העסקה .גם בסיפור מערת המכפלה יש עדים למכירה“ :לעיני בני חת
בכל באי שער עירו” (בראשית כג ,יח) .הדמיון לסיפור מערת המכפלה ניכר גם בהמשך המעשה:
בניגוד לכתוב בספר שמואל ,שם מבקש דוד לקנות את הגורן “במחיר” (פסוק כד) ,בספר דברי
הימים הוא מבקש לקנותה “בכסף מלא” (פסוקים כב ,כד) ,וזה גם המונח המשמש בסיפור מערת
המכפלה (בראשית כג ,ט) .ובאשר למחיר העסקה נאמר בספר שמואל “בכסף שקלים חמשים”
(פסוק כד) ,ואילו בדברי הימים כתוב “שקלי זהב משקל שש מאות” (פסוק כה) .אפשר שבעל דברי
הימים מאדיר את מחיר העסקה לבל ייפול חלילה המחיר ששולם בעבור מקום המקדש בירושלים
מן המחיר ששולם עבור מערת המכפלה“ ,ארבע מאות שקל כסף” (בראשית כג ,טז).
מלבד עצירת המגפה בירושלים מופיע בסופו של הסיפור בדברי הימים נס נוסף ,נס הממחיש את
בחירת ה’ בגורן ארוונה כמקום שבו יוקם המקדש“ :ויקרא אל ה’ ויענהו באש מן השמים על מזבח
העלה” (דה”א כא ,כו) .ירידת אש על המזבח מזכירה את המסופר על חנוכת המזבח במשכן שבנה
משה במדבר“ :ותצא אש מלפני ה’ ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו
ויפלו על פניהם” (ויקרא ט ,כד) .התרחשותו של נס בירושלים ,הדומה לזה שחולל ה’ למרגלות
הר סיני ,מעידה כי מכאן ואילך ירושלים היא המקום הקדוש; הר ציון מחליף את הר סיני .הסיפור
הזה בדברי הימים עומד בראש מכלול הפרקים העוסקים בבניין המקדש .והנה ,כשם שבעל דברי
הימים מספר על ירידת אש מהשמים על המזבח — נס שלא נזכר במלכים — כן הוא מוסיף נס
שכזה לסיפור שבסיום המכלול ,בחנוכת מקדשו של שלמה ,ועושה זאת בעוצמה רבה ומרשימה
אף יותר“ :וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד ה’ מלא את
הבית .ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית ה’ כי מלא כבוד ה’ את בית ה’ .וכל בני ישראל ראים ברדת
האש וכבוד ה’ על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות לה’ כי טוב כי לעולם חסדו”
(דה”ב ז ,א—ג) .כך משמשים אפוא בספר דברי הימים שני הנסים של ירידת האש כמסגרת נאה
למכלול העוסק בהקמת המקדש.
גם סיפור המגפה השנייה ,בספר מלכים ובמקבילותיו ,הוא כאמור סיפור של הצלת ירושלים ,אלא
שהפעם הנספים במגפה הם אויבי יהודה ,צבא סנחריב הצר על העיר בשנת 701לפנה”ס .בעקבות
נאומו של רבשקה ,שלוחו של מלך אשור ,שנועד ליירא את המלך ואת יושבי ירושלים ,מבטא המלך
חזקיהו את פחדו מכאן ואת ציפייתו לישועת ה’ מכאן“ :ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס
בשק ויבא בית ה’” (מל”ב יט ,א ,וגם ישעיה לז ,א) .גם כאן הכיסוי בשקים הוא ביטוי לחשש מהמוות
ומהאבל הצפוי .שלוחיו של חזקיהו ,המתייצבים בפני הנביא ישעיהו ,מביעים את תקוות המלך“ :אולי
ישמע ה’ אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי ,והוכיח בדברים
אשר שמע ה’ אלהיך ,ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה” (מל”ב יט ,ד וגם ישעיה לז ,ד) .ישעיהו
על מגפות ,נסים ,מלאכים וחסינות ירושלים ■ 31
