Page 62 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 62

‫אחד הטקסטים המאוירים המסקרנים ביותר הוא מגילה מהמאה הארבע עשרה שכיום חולקות‬
‫בה שתי ספריות‪ :‬ספריית מורגן בניו יורק וספריית רגנשטיין באוניברסיטת שיקגו‪ 13.‬זהו מחזור‬
‫הסיפורים הארוך ביותר באמנות הביזנטית‪ ,‬והוא מדגיש את כוחו של הדיוקן הקדוש ובמיוחד‬
‫את יכולתו להביא מזור‪ .‬לצד הסיפור המאויר על אבגר כוללת המגילה פסוקים נבחרים מספרי‬
‫הבשורה ומספר תהילים‪ .‬מבחר הטקסטים והדמויות מעיד על סגולותיה של המגילה כנגד עין הרע‬
‫ועל השימוש בה כקמע המיועד לנשיאה סביב הצוואר‪ .‬הטקסט הנחתם בקולופון בערבית מדגיש‬
‫גם הוא את עוצמת הכוחות הפועלים‪“ :‬הו‪ ,‬רוח שטנית! כמו שעווה הנמסה באש‪ ,‬את וכל כוחותייך‬
‫העוינים תמוגרו לעד‪ ,‬הו רוח טמאה! תפילה זו נחתמת בחותמו של האל האחד‪ ,‬האב והבן ורוח‬
‫הקודש‪ 14.”...‬מוצאה של מגילת הקמע מיוחס למצרים או לארץ ישראל וייתכן שנוצרה במנזר סנטה‬
‫קתרינה בסיני‪ .‬היא מהווה הצהרה נוצרית ברורה מהסוג השכיח באזור בדבר כוחו של האל האמתי‪,‬‬
‫המגן האלוהי‪ 15.‬המגילה שימשה כקמע רב עוצמה שנועד להגן על האוחז בו‪ ,‬ובכך חיזקה את רעיון‬

                   ‫סגולותיו המגנות של הטקסט ושל הדיוקן האלוהי‪ ,‬התואם למקור הארכיטיפי‪.‬‬

‫השריד הקדוש והמפורסם נעלם בעת כיבוש קונסטנטינופול בשנת ‪ .1204‬למרות זאת קיימים‬
‫דימויים אחדים הקשורים למנדיליון ונחשבים להעתקים של המקור ולעתים אף לדיוקן המקורי‬
‫עצמו‪ .‬אחד המוקדמים שבהם‪ ,‬איקונין ה’אנצ’ה’ (‪ )Achiskhati ; Ancha‬מהמאה השישית‪ ,‬נמצא כיום‬
‫במוזיאון לאמנות גיאורגית בטביליסי‪ 16.‬דיוקנאות אחרים נשמרים ב’קפלה דלה מתילדה’ (‪Cappella‬‬
‫‪ )della Matilda‬שבוותיקן וב’סן ברתולומיאו דלי ארמני’ (‪ )San Bartolomeo degli Armeni‬בגינואה‪.‬‬
‫תיארוך דיוקנאות אלה מוטל בספק‪ .‬בכולם מתוארים פנים כהות שתוויהן מטושטשים‪ 17,‬בניגוד‬
‫לדמויות הצבעוניות המתוארות על גבי איקונות ובכתבי יד מאוירים‪ .‬הפנים הקדושות שבגינואה‬
‫(‪ )Genoa Volto Santo‬נתונות במסגרת העשויה מכסף וזהב ומתוארכת למאה הארבע עשרה‪.‬‬
‫עשרת הלוחות במסגרת מציגים את אגדת אבגר ומדגישים את נס הריפוי‪ .‬תחילה נראה אבגר‬
‫מוטל במיטתו‪ ,‬מתקשה להושיט יד לעבר שליחו‪ .‬אבל כאשר מגיע המנדיליון הוא מחבקו ומנשקו‬
‫באדיקות ובתוך כך בא במגע ישיר עם הפנים הקדושות‪ .‬כתוצאה מכך הוא נרפא באחת‪ ,‬רגליו‬
‫נראות בתנועה; המלך מוכן לקום ממיטת חוליו‪ .‬בניגוד למקורות המוקדמים‪ ,‬שאינם מאבחנים את‬
‫מחלתו של המלך‪ ,‬מקורות מאוחרים יותר מתייחסים לצרעת ולשיגרון ומכאן שנס ההחלמה כתוצאה‬
‫מהמגע הישיר עם הדיוקן הקדוש מופלא עוד יותר‪ 18.‬ניכר שהאירועים המתוארים מוקמו על גבי‬
‫המסגרת לאחר מחשבה מעמיקה‪‘ .‬קריאה’ נכונה של הרצף מחזירה את המתבונן תמיד אל הפנים‬

                ‫הקדושות‪ 19‬ומדגישה את תווי פניו מחוללי הנסים של ישוע בזכות הדמיון למקור‪.‬‬

‫במילותיו של קסלר‪ 20,‬הפנים הקדושות “נתפסו כמו לכדו את זוהרו של ישוע ישירות בחומר‪ .‬בכך‬
‫שימרו את האינקרנציה והאריכו אותה עד ימינו‪ ,‬בהופכן את ישוע לנראה עבור כל אלה שלא יכלו‬
‫לראותו בשר ודם‪ ,‬כמו מלך אדסה”‪ .‬הדיוקן הפלאי שנוצר בירושלים לפני אלפיים שנים ממשיך‬
‫להתקיים עד היום באמצעות האיקונות שהועתקו על פיו‪ .‬לאחר המסע הארוך שערך הדיוקן בזמן‬

            ‫ובמרחב הוא מגיע כעת אל התערוכה בירושלים‪ ,‬וחוזר אל המקום שבו החל סיפורו‪.‬‬

                                                                                          ‫‪60‬‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67