Page 62 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 62
אחד הטקסטים המאוירים המסקרנים ביותר הוא מגילה מהמאה הארבע עשרה שכיום חולקות
בה שתי ספריות :ספריית מורגן בניו יורק וספריית רגנשטיין באוניברסיטת שיקגו 13.זהו מחזור
הסיפורים הארוך ביותר באמנות הביזנטית ,והוא מדגיש את כוחו של הדיוקן הקדוש ובמיוחד
את יכולתו להביא מזור .לצד הסיפור המאויר על אבגר כוללת המגילה פסוקים נבחרים מספרי
הבשורה ומספר תהילים .מבחר הטקסטים והדמויות מעיד על סגולותיה של המגילה כנגד עין הרע
ועל השימוש בה כקמע המיועד לנשיאה סביב הצוואר .הטקסט הנחתם בקולופון בערבית מדגיש
גם הוא את עוצמת הכוחות הפועלים“ :הו ,רוח שטנית! כמו שעווה הנמסה באש ,את וכל כוחותייך
העוינים תמוגרו לעד ,הו רוח טמאה! תפילה זו נחתמת בחותמו של האל האחד ,האב והבן ורוח
הקודש 14.”...מוצאה של מגילת הקמע מיוחס למצרים או לארץ ישראל וייתכן שנוצרה במנזר סנטה
קתרינה בסיני .היא מהווה הצהרה נוצרית ברורה מהסוג השכיח באזור בדבר כוחו של האל האמתי,
המגן האלוהי 15.המגילה שימשה כקמע רב עוצמה שנועד להגן על האוחז בו ,ובכך חיזקה את רעיון
סגולותיו המגנות של הטקסט ושל הדיוקן האלוהי ,התואם למקור הארכיטיפי.
השריד הקדוש והמפורסם נעלם בעת כיבוש קונסטנטינופול בשנת .1204למרות זאת קיימים
דימויים אחדים הקשורים למנדיליון ונחשבים להעתקים של המקור ולעתים אף לדיוקן המקורי
עצמו .אחד המוקדמים שבהם ,איקונין ה’אנצ’ה’ ( )Achiskhati ; Anchaמהמאה השישית ,נמצא כיום
במוזיאון לאמנות גיאורגית בטביליסי 16.דיוקנאות אחרים נשמרים ב’קפלה דלה מתילדה’ (Cappella
)della Matildaשבוותיקן וב’סן ברתולומיאו דלי ארמני’ ( )San Bartolomeo degli Armeniבגינואה.
תיארוך דיוקנאות אלה מוטל בספק .בכולם מתוארים פנים כהות שתוויהן מטושטשים 17,בניגוד
לדמויות הצבעוניות המתוארות על גבי איקונות ובכתבי יד מאוירים .הפנים הקדושות שבגינואה
( )Genoa Volto Santoנתונות במסגרת העשויה מכסף וזהב ומתוארכת למאה הארבע עשרה.
עשרת הלוחות במסגרת מציגים את אגדת אבגר ומדגישים את נס הריפוי .תחילה נראה אבגר
מוטל במיטתו ,מתקשה להושיט יד לעבר שליחו .אבל כאשר מגיע המנדיליון הוא מחבקו ומנשקו
באדיקות ובתוך כך בא במגע ישיר עם הפנים הקדושות .כתוצאה מכך הוא נרפא באחת ,רגליו
נראות בתנועה; המלך מוכן לקום ממיטת חוליו .בניגוד למקורות המוקדמים ,שאינם מאבחנים את
מחלתו של המלך ,מקורות מאוחרים יותר מתייחסים לצרעת ולשיגרון ומכאן שנס ההחלמה כתוצאה
מהמגע הישיר עם הדיוקן הקדוש מופלא עוד יותר 18.ניכר שהאירועים המתוארים מוקמו על גבי
המסגרת לאחר מחשבה מעמיקה‘ .קריאה’ נכונה של הרצף מחזירה את המתבונן תמיד אל הפנים
הקדושות 19ומדגישה את תווי פניו מחוללי הנסים של ישוע בזכות הדמיון למקור.
במילותיו של קסלר 20,הפנים הקדושות “נתפסו כמו לכדו את זוהרו של ישוע ישירות בחומר .בכך
שימרו את האינקרנציה והאריכו אותה עד ימינו ,בהופכן את ישוע לנראה עבור כל אלה שלא יכלו
לראותו בשר ודם ,כמו מלך אדסה” .הדיוקן הפלאי שנוצר בירושלים לפני אלפיים שנים ממשיך
להתקיים עד היום באמצעות האיקונות שהועתקו על פיו .לאחר המסע הארוך שערך הדיוקן בזמן
ובמרחב הוא מגיע כעת אל התערוכה בירושלים ,וחוזר אל המקום שבו החל סיפורו.
60