Page 57 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 57
פסוק זה ,ועמו פסוק כב ,החוזר על האמור במלכים“ :ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ה’” ,תלויים
בסופו של פרק לח מחוץ להקשר הסיפור שבו עוסק הפרק ,ונראה כי התווספו לכתוב בשלב מאוחר יותר.
השערה זו זוכה לאישור במגילת ישעיהו א’ מקומראן .בנוסח המגילה המקורי לא הופיעו שני הפסוקים
האלה ,והם הוספו בידו של סופר אחר .חלקם נכתב ברווח שנותר בשורה והמשכם נכתב בשוליים,
משמאל לעמוד .מבחינה פליאוגרפית אין ספק ששני הפסוקים במגילה הם תוספת של לבלר מאוחר12.
דומה כי מי שהוסיף את פסוק ז לסיפור במלכים ביקש לדמות את ישעיהו לאלישע ולתארו כנביא
המרפא באמצעות פעולה נבואית-מאגית .משום כך גם ציין את מהות מחלתו של חזקיהו — שחין,
מחלה הקרובה לצרעת ,שממנה מרפא אלישע את נעמן הארמי (מל”ב ה) 13.אולם התוספת ,המתארת
כביכול את ריפויו של חזקיהו ,גרמה לסתירה עם פסוק ח שבו הוא עדיין חולה .המתרגמים חשו
בסתירה הזו ולכן שינו קלות את פסוק ז ,וכך נתקבלה הגרסה המוכרת מן התרגומים .בשלב מאוחר
יותר נתווספו שני הפסוקים גם לנוסח שבישעיה לח ,וניכר בהם התיקון שערכו בה המתרגמים.
הנוסח הראשון של המסורת בישעיהו מקורו בנוסחה קדומה של הסיפור במלכים ,שם לא צוין טיב
המחלה — שחין ,ואף לא ריפויה בדבלת תאנים .נוסחה המקורי של מגילת ישעיהו א’ מצביע על כך
שבנוסח המקורי של ישעיהו לא נכללו עדיין שני פסוקי התוספת .כך עולה גם ממיקום הכתובים
הללו בנוסחת המסורה לישעיהו ,שם לא נעשה מאמץ לשלבם בגוף הסיפור אלא הם תלויים בסופו.
הוכחה נוספת לזמן שבו נתווספו הדברים לנוסח ישעיהו היא המילה החז”לית השכיחה “וימרחו”,
המחליפה את המילה “וישימו”“ .וימרחו” היא יחידאית במקרא ,עובדה שיש בה כדי להעיד על
התקופה המאוחרת שבה שולבו פסוקי התוספת בספר ישעיה.
בנוסחת הסיפור במלכים מבקש חזקיהו אות מה’ על דבר החלמתו (מל”ב כ ,ח) .הוא מתבקש
לבחור בין שתי אפשרויות“ :הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות” (שם ,י) ,והוא בוחר
להכביד על אלוהים“ :ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות ,לא כי ישוב הצל אחרנית עשר
מעלות” (שם ,י) ,ורצונו אכן מתקיים“ :ויקרא ישעיהו הנביא אל ה’ וישב את הצל במעלות אשר ירדה
במעלות אחז אחרנית עשר מעלות” (שם ,יא) 14.אולם בנוסחת ישעיה לח ,המאוחרת לזו של מלכים,
הנביא הוא שמציע אות למלך ,ואף אינו מניח לו אפשרות בחירה“ :וזה לך האות מאת ה’ ,אשר
יעשה ה’ את הדבר הזה אשר דבר .הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה [השמש — כך בתרגום
השבעים] במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ,ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר
ירדה” (פסוקים ז—ח) .לפי נוסחה זו של הסיפור אין זה ראוי לבקש אות מה’ לנסותו ,ועל אחת כמה
וכמה אין זה יאה להכביד עליו בבחירת האות .נוסחת ישעיהו אף נותנת מזמור תודה בפיו של המלך
המחלים ,וכותרתו“ :מכתב 15לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו” (שם ,ט)16.
בספר מלכים סמוכות זו לזו פרשת מחלתו של חזקיהו וריפויו הנסי לביקורה של המשלחת הבבלית
בחצרו (מל”ב כ ,יב—יט) .בעל ספר מלכים קישר בין שני האירועים בעילה כי מלך בבל שלח “ספרים
ומנחה אל חזקיהו כי שמע כי חלה חזקיהו” (שם ,יב) .אך בספר דברי הימים ההסבר לסמיכות
הפרשיות שונה :לא מחלת חזקיהו ,לא מצוות ביקור חולים ,כי אם נסו של אלוהים עורר עניין במלך
הבבלי“ .וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרוש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו
לדעת כל בלבבו” (דה”ב לב ,לא) 17.בדברי הימים מצוי אך היגד אחד נוסף אודות המעשה“ :בימים ההם
על ארבעה מלכים חולים בירושלים ■ 55
