Page 57 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 57

‫פסוק זה‪ ,‬ועמו פסוק כב‪ ,‬החוזר על האמור במלכים‪“ :‬ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ה’”‪ ,‬תלויים‬
‫בסופו של פרק לח מחוץ להקשר הסיפור שבו עוסק הפרק‪ ,‬ונראה כי התווספו לכתוב בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫השערה זו זוכה לאישור במגילת ישעיהו א’ מקומראן‪ .‬בנוסח המגילה המקורי לא הופיעו שני הפסוקים‬
‫האלה‪ ,‬והם הוספו בידו של סופר אחר‪ .‬חלקם נכתב ברווח שנותר בשורה והמשכם נכתב בשוליים‪,‬‬
‫משמאל לעמוד‪ .‬מבחינה פליאוגרפית אין ספק ששני הפסוקים במגילה הם תוספת של לבלר מאוחר‪12.‬‬

‫דומה כי מי שהוסיף את פסוק ז לסיפור במלכים ביקש לדמות את ישעיהו לאלישע ולתארו כנביא‬
‫המרפא באמצעות פעולה נבואית‪-‬מאגית‪ .‬משום כך גם ציין את מהות מחלתו של חזקיהו — שחין‪,‬‬
‫מחלה הקרובה לצרעת‪ ,‬שממנה מרפא אלישע את נעמן הארמי (מל”ב ה)‪ 13.‬אולם התוספת‪ ,‬המתארת‬
‫כביכול את ריפויו של חזקיהו‪ ,‬גרמה לסתירה עם פסוק ח שבו הוא עדיין חולה‪ .‬המתרגמים חשו‬
‫בסתירה הזו ולכן שינו קלות את פסוק ז‪ ,‬וכך נתקבלה הגרסה המוכרת מן התרגומים‪ .‬בשלב מאוחר‬

    ‫יותר נתווספו שני הפסוקים גם לנוסח שבישעיה לח‪ ,‬וניכר בהם התיקון שערכו בה המתרגמים‪.‬‬

‫הנוסח הראשון של המסורת בישעיהו מקורו בנוסחה קדומה של הסיפור במלכים‪ ,‬שם לא צוין טיב‬
‫המחלה — שחין‪ ,‬ואף לא ריפויה בדבלת תאנים‪ .‬נוסחה המקורי של מגילת ישעיהו א’ מצביע על כך‬
‫שבנוסח המקורי של ישעיהו לא נכללו עדיין שני פסוקי התוספת‪ .‬כך עולה גם ממיקום הכתובים‬
‫הללו בנוסחת המסורה לישעיהו‪ ,‬שם לא נעשה מאמץ לשלבם בגוף הסיפור אלא הם תלויים בסופו‪.‬‬
‫הוכחה נוספת לזמן שבו נתווספו הדברים לנוסח ישעיהו היא המילה החז”לית השכיחה “וימרחו”‪,‬‬
‫המחליפה את המילה “וישימו”‪“ .‬וימרחו” היא יחידאית במקרא‪ ,‬עובדה שיש בה כדי להעיד על‬

                                 ‫התקופה המאוחרת שבה שולבו פסוקי התוספת בספר ישעיה‪.‬‬

‫בנוסחת הסיפור במלכים מבקש חזקיהו אות מה’ על דבר החלמתו (מל”ב כ‪ ,‬ח)‪ .‬הוא מתבקש‬
‫לבחור בין שתי אפשרויות‪“ :‬הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות” (שם‪ ,‬י)‪ ,‬והוא בוחר‬
‫להכביד על אלוהים‪“ :‬ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות‪ ,‬לא כי ישוב הצל אחרנית עשר‬
‫מעלות” (שם‪ ,‬י)‪ ,‬ורצונו אכן מתקיים‪“ :‬ויקרא ישעיהו הנביא אל ה’ וישב את הצל במעלות אשר ירדה‬
‫במעלות אחז אחרנית עשר מעלות” (שם‪ ,‬יא)‪ 14.‬אולם בנוסחת ישעיה לח‪ ,‬המאוחרת לזו של מלכים‪,‬‬
‫הנביא הוא שמציע אות למלך‪ ,‬ואף אינו מניח לו אפשרות בחירה‪“ :‬וזה לך האות מאת ה’‪ ,‬אשר‬
‫יעשה ה’ את הדבר הזה אשר דבר‪ .‬הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה [השמש — כך בתרגום‬
‫השבעים] במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות‪ ,‬ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר‬
‫ירדה” (פסוקים ז—ח)‪ .‬לפי נוסחה זו של הסיפור אין זה ראוי לבקש אות מה’ לנסותו‪ ,‬ועל אחת כמה‬
‫וכמה אין זה יאה להכביד עליו בבחירת האות‪ .‬נוסחת ישעיהו אף נותנת מזמור תודה בפיו של המלך‬

                 ‫המחלים‪ ,‬וכותרתו‪“ :‬מכתב‪ 15‬לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו” (שם‪ ,‬ט)‪16.‬‬

‫בספר מלכים סמוכות זו לזו פרשת מחלתו של חזקיהו וריפויו הנסי לביקורה של המשלחת הבבלית‬
‫בחצרו (מל”ב כ‪ ,‬יב—יט)‪ .‬בעל ספר מלכים קישר בין שני האירועים בעילה כי מלך בבל שלח “ספרים‬
‫ומנחה אל חזקיהו כי שמע כי חלה חזקיהו” (שם‪ ,‬יב)‪ .‬אך בספר דברי הימים ההסבר לסמיכות‬
‫הפרשיות שונה‪ :‬לא מחלת חזקיהו‪ ,‬לא מצוות ביקור חולים‪ ,‬כי אם נסו של אלוהים עורר עניין במלך‬
‫הבבלי‪“ .‬וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרוש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו‬
‫לדעת כל בלבבו” (דה”ב לב‪ ,‬לא)‪ 17.‬בדברי הימים מצוי אך היגד אחד נוסף אודות המעשה‪“ :‬בימים ההם‬

‫על ארבעה מלכים חולים בירושלים ■ ‪55‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62