Page 54 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 54
מה ראה בעל דברי הימים להפוך את אסא לחוטא באחרית ימיו ,ואף לטעון כי גם בעת מחלתו הוסיף
וחטא ודרש ברופאים? חביבים עליו מדרשי שמות ,במיוחד הסמויים שבהם ,ואלה רווחים בעיצוב
קורות המלכים 4.והנה מצא דרך לבאר את שמו של המלך אסא על פי השפה הרווחת בימיו ,ימי
הבית השני — הארמית 5:והרי ‘אסיא’ בארמית הוא רופא .דרישה ברופא נתפסת אפוא כחטא ,אי אמון
והעדר אמונה בה’ ,שעליו נאמר“ :כי אני ה’ רפאך” (שמות טו ,כו) .נכדו של אסא ,יהורם בן יהושפט,
מוחזק כרשע בספר מלכים“ :וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת 6אחאב היתה לו
לאשה ויעש הרע בעיני ה’” (מל”ב ח ,יח) .בעל דברי הימים מוסיף חטא חמור על חטאיו“ :ויקם יהורם
על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל” (דה”ב כא ,ד) .העובדה שיהורם
מלך אך שמונה שנים ומת בגיל ארבעים (מל”ב ח ,יז; דה”ב כא ,ה) מעודדת את בעל דברי הימים
המקפיד לשלם לעושי הרעה כרעתם ,להסביר את פשר מלכותו הקצרה בעונש שגזר עליו ה’ .בדברי
הימים מסופר כי נשלח אל יהורם “ספר” ,היינו אגרת ,מאליהו הנביא אשר הודיעו את הצפוי לו .קצפו
של אליהו ,הלוחם הגדול בבית אחאב בממלכת ישראל ,יוצא גם כנגד המלך היהודאי שהתחתן בבית
אחאב והלך בדרכם ,והוא כותב לו“ :כה אמר ה’ אלהי דוד אביך :תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט
אביך ובדרכי אסא מלך יהודה ,ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלים כהזנות
בית אחאב ,וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת .הנה ה’ נגף מגפה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך
ובכל רכושך .ואתה בחליים רבים במחלה מעיך ,עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים” (דה”ב כא,
יב—טו) .נבואת אליהו מתגשמת ,פלשתים וערבים מכים ביהודה ובבית המלך (שם ,טז—יז) והוא חולה
ומת“ :ואחרי כל זאת נגפו ה’ במעיו לחלי לאין מרפא .ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים
יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים” (שם ,יח—יט)7.
במקומות רבים עולה זיקה בין מחלת הצרעת לבין המוות ,גם אם אינה נתפסת כעונש .כך למשל במקרה
עוזיה ,או בשמו האחר — עזריה ,שבספר מלכים מתואר כמלך צדיק“ :ויעש הישר בעיני ה’ ככל אשר עשה
אמציהו אביו” (מל”ב טו ,ג) .לא משתמעת כאן סתירה בין צדיקותו של המלך לבין העובדה המצערת
שאלוהים נגעו בצרעת ,שהרי אלוהים הוא סיבת כל ההתרחשויות“ :וינגע ה’ את המלך ויהי מצרע עד יום
מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ” (מל”ב טו ,ה) .החולים בצרעת
מורחקים אל מחוץ למחנה (כמוזכר בספר ויקרא יג—יד וכן במעשה בארבעת המצורעים בשומרון בספר
מל”ב ז) 8,והמלך עוזיה אכן הורחק מהגה השלטון ,ובנו ,יותם ,שימש כעוצר תחתיו .המקום שבו בילה
המלך את ימיו בחליו מכונה ‘בית החפשית’ ,מושג הידוע לנו מן השפה האוגריתית (בית ח’פתית) והוא
כינוי לשאול ,ומכאן לבית המצורעים 9.ללמדך שהמצורע המורחק מחברת בני אדם חשוב כמת .כך עולה
למשל מן הנאמר באיוב ג ,יט“ :קטן וגדול שם הוא [בעולם המתים] ועבד חפשי מאדניו” ,וכן בתהלים:
“במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר” (פח ,ו) .הזיקה בין הצרעת למוות עולה גם מן המעשה במרים
שלקתה במחלה .כשאהרן אחיה מתפלל להבראתה ,הוא אומר“ :אל נא תהי כמת” (במדבר יב ,יב) .גם
כאשר שולח מלך ארם את נעמן ,עבדו המצורע ,אל מלך ישראל כדי שזה ירפאנו מחוליו ,מגיב האחרון
בייאוש גדול“ :האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו” (מל”ב ה ,ז).
על מותו וקבורתו של עוזיה נכתב בספר מלכים“ :וישכב עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר
דוד” (מל”ב טו ,ז) .בדברי הימים מסופרים הדברים בהרחבה מסוימת“ :וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו
אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא” (דה”ב כו ,כג) .אולם אם נקבר
המלך “עם אבתיו” ,מה טעם לנימוק “כי אמרו מצורע הוא”? והנה ,המלים “עם אבתיו” חסרות בציון
52
